פרשת יתרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "http://www.old2.ih.chabad.info" ב־"http://old2.ih.chabad.info") |
(←ראו גם) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת יתרו''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר שמות]] (מפרק י"ח פסוק א' עד בפרק כ' פסוק כ"ב). | '''פרשת יתרו''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר שמות]] (מפרק י"ח פסוק א' עד בפרק כ' פסוק כ"ב). | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
'''הקדמה''': | '''הקדמה''': בפרשה הקודמת [[פרשת בשלח]] סופר בתורה על השלמת [[יציאת מצרים]] כאשר [[קריעת ים סוף|ים סוף נבקע]] ו[[בני ישראל]] עברו בתוכו, ולעומתם המצריים טבעו. בפרשת יתרו מספרת התורה על [[מתן תורה]], המעמד שהתרחש למרגלות [[הר סיני]]. | ||
*'''ראשון''' - [[יתרו]] שהיה חותנו של [[משה]] (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, | *'''ראשון''' - [[יתרו]] שהיה חותנו של [[משה]] (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, מגיע למדבר ואתו אשתו של משה ושני בניו. משה רבנו וכל מנהיגי העם פוגשים את יתרו. משה מספר לחותנו על יציאתם ממצרים, על [[קריעת ים סוף]], על [[המן (לחם מן השמים)|המן]] היורד מן השמים, המים מ[[באר מרים|בארה של מרים]] ועל מלחמתם נגד [[עמלק]]. יתרו משיב בהתפעלות על גדולת השם. | ||
*'''שני''' - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי [[רש"י]], אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה). | *'''שני''' - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי [[רש"י]], אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה). | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
*'''חמישי''' - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול ב[[מקוה]], ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או [[בהמה]] לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך [[ו' בסיוון]]) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. [[קול]] השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן. | *'''חמישי''' - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול ב[[מקוה]], ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או [[בהמה]] לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך [[ו' בסיוון]]) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. [[קול]] השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן. | ||
*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את עשרת הדברות. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו | *'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את [[עשרת הדברות]]. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו ב[[טל תחיה]] (אותו טל בו הוא יקים את המתים מקבריהם ב[[תחיית המתים]]). עשרת הדברות הן: להאמין בא-ל אחד. לא לעבוד עבודה זרה. לא להשבע בשם ה' לשקר. לשמור את השבת. לכבד את ההורים. לא לרצוח. לא לנאוף. לא לגנוב. לא להעיד עדות שקר. לא לחמוד את השייך לחברך (המנהג הוא שנעמדים בעת שקוראים בתורה ב[[שבת]] את עשרת הדברות). | ||
*'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה. | *'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה. | ||
==הודאת יתרו== | |||
בתורה מסופר שלאחר שסיפר משה ליתרו את כל הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, אמר יתרו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יח, יא|תוכן=עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱ-לֹהִים}} | |||
בזהר{{הערה|חלק ב' פרשת יתרו סז, ב}} מבואר שנתינת התורה היתה בכח הודאתו של יתרו. בחסידות{{הערה|אוה"ת ריש פרשת יתרו. מאמר [[דיבור המתחיל]] וישמע יתרו [[תרמ"ז]] (ספר המאמרים תרמ"ז עמוד עב ואילך) ותרע"ה ([[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתסא ואילך). דיבור המתחיל ויאמר משה [[ה'תש"ט]] פ"ו (ספר המאמרים תש"ט סוף עמוד 56 ואילך)}} מוסבר שהטעם לכך הוא שיתרו היה חכם גדול ב[[חכמות חיצוניות]] שעל ידי [[בירור הניצוצות|בירורם]] והפיכתם לקדושה, נעשה יתרון והוספה ב[[חכמה|חכמת הקדושה]]. מהות ההוספה שנעשתה על ידי הודאת יתרו היא שהתורה מצד עצמה הינה [[המשכה מלמעלה]] בלבד שאינה שייכת לעבודת האדם, ועל ידי שנתינת התורה היתה בכח הודאת יתרו - נמשך בתורה ה[[עצמות]] שלמעלה מגדר מעלה ומטה, ועל ידי זה ניתן הכח לחידוש בתורה{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס.}}. | |||
חז"ל מסבירים{{הערה|מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד}} שיתרו הכיר את כל העבודות זרות שבעולם קודם לכן, ובכך יכל להעיד: "גדול ה' מכל האלוקים". הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שב[[סדר ההשתלשלות]] (שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם{{הערה|[[רמב"ם]] בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד}} ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות), שדווקא על ידי ידיעתם בשלימות ישנה ההכרה וההרגשה בגדלות ה' שלמעלה אף מהם{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ג שם ואילך ובהערה 38. וראה גם ספר המאמרים מלוקט שם עמוד קה ואילך}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ראש חודש סיון]] | |||
*[[שלושת ימי ההגבלה]] | |||
*[[מתן תורה]] | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/yitro לקוטי שיחות פרשיות - פרשת יתרו] {{מפתח}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2151 טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י] באתר {{חבד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2151 טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י] באתר {{חבד בישראל}} | ||
| שורה 26: | שורה 39: | ||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | ||
[[קטגוריה:חומש שמות|5]] | [[קטגוריה:חומש שמות|5]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:57, 10 בפברואר 2023
פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות (מפרק י"ח פסוק א' עד בפרק כ' פסוק כ"ב).
הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה: בפרשה הקודמת פרשת בשלח סופר בתורה על השלמת יציאת מצרים כאשר ים סוף נבקע ובני ישראל עברו בתוכו, ולעומתם המצריים טבעו. בפרשת יתרו מספרת התורה על מתן תורה, המעמד שהתרחש למרגלות הר סיני.
- ראשון - יתרו שהיה חותנו של משה (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, מגיע למדבר ואתו אשתו של משה ושני בניו. משה רבנו וכל מנהיגי העם פוגשים את יתרו. משה מספר לחותנו על יציאתם ממצרים, על קריעת ים סוף, על המן היורד מן השמים, המים מבארה של מרים ועל מלחמתם נגד עמלק. יתרו משיב בהתפעלות על גדולת השם.
- שני - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי רש"י, אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה).
- שלישי - משה מיישם את עצתו של יתרו, ומקים מערכת הייררכית-יהודית. יתרו חוזר לארצו (רש"י מציין שהוא חזר על מנת לגייר את בני משפחתו).
- רביעי - התורה חוזרת לספר על המאורעות כאשר עם ישראל עומד לרגלי הר סיני. הם הגיעו למקום בחודש השלישי לאחר שיצאו ממצרים. התורה משתמשת במילים "ביום הזה" ורש"י מציין שהביטוי ביום הזה בא ללמדנו שעלינו לראות את התורה כל יום כאילו היום ניתנה לנו מסיני. משה רבינו עולה להר סיני לבדו לדבר עם ה'. ה' אומר למשה שיגיד לעם ישראל שהם אלו שראו מה עשה למצרים, וכיצד הוציא אותם "על כנפי נשרים", ושיזכרו שכל זמן בו ישמרו את הברית עם ה', הם יהיו אוצרו של הקב"ה ועם סגולה.
- חמישי - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול במקוה, ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או בהמה לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך ו' בסיוון) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. קול השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן.
- שישי - הקב"ה מצווה את עשרת הדברות. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו בטל תחיה (אותו טל בו הוא יקים את המתים מקבריהם בתחיית המתים). עשרת הדברות הן: להאמין בא-ל אחד. לא לעבוד עבודה זרה. לא להשבע בשם ה' לשקר. לשמור את השבת. לכבד את ההורים. לא לרצוח. לא לנאוף. לא לגנוב. לא להעיד עדות שקר. לא לחמוד את השייך לחברך (המנהג הוא שנעמדים בעת שקוראים בתורה בשבת את עשרת הדברות).
- שביעי - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות וקול השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה.
הודאת יתרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורה מסופר שלאחר שסיפר משה ליתרו את כל הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, אמר יתרו:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱ-לֹהִים
— שמות יח, יא
בזהר[1] מבואר שנתינת התורה היתה בכח הודאתו של יתרו. בחסידות[2] מוסבר שהטעם לכך הוא שיתרו היה חכם גדול בחכמות חיצוניות שעל ידי בירורם והפיכתם לקדושה, נעשה יתרון והוספה בחכמת הקדושה. מהות ההוספה שנעשתה על ידי הודאת יתרו היא שהתורה מצד עצמה הינה המשכה מלמעלה בלבד שאינה שייכת לעבודת האדם, ועל ידי שנתינת התורה היתה בכח הודאת יתרו - נמשך בתורה העצמות שלמעלה מגדר מעלה ומטה, ועל ידי זה ניתן הכח לחידוש בתורה[3].
חז"ל מסבירים[4] שיתרו הכיר את כל העבודות זרות שבעולם קודם לכן, ובכך יכל להעיד: "גדול ה' מכל האלוקים". הרבי מסביר שהכוונה ב"כל עבודה זרה שבעולם" היא גם לכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות (שהרי תחילת העבודה זרה היא החשבת הממוצעים המשפיעים שפע לעולם וכיבודם[5] ושלילת טעות זו צריכה להיות אף בכל הדרגות שבסדר ההשתלשלות), שדווקא על ידי ידיעתם בשלימות ישנה ההכרה וההרגשה בגדלות ה' שלמעלה אף מהם[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות פרשיות - פרשת יתרו
- רעיונות לפרשת יתרו באתר
- טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י באתר
- פרשת יתרו בקצרה לילדים באתר
- קריאת פרשת יתרו עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
הערות שוליים
- ↑ חלק ב' פרשת יתרו סז, ב
- ↑ אוה"ת ריש פרשת יתרו. מאמר דיבור המתחיל וישמע יתרו תרמ"ז (ספר המאמרים תרמ"ז עמוד עב ואילך) ותרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' עמוד תתסא ואילך). דיבור המתחיל ויאמר משה ה'תש"ט פ"ו (ספר המאמרים תש"ט סוף עמוד 56 ואילך)
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד ס.
- ↑ מכילתא, מכילתא דרשב"י מדרש לקח טוב ועוד על הפסוק. דברים רבה פ"א, ה. קהלת רבה פרשה יג, א. ועוד
- ↑ רמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה. וראה דרך מצוותיך מצוות מילה (ו, ב) מצות אחדות ה' (ס, ב) ועוד
- ↑ ספר המאמרים מלוקט ח"ג שם ואילך ובהערה 38. וראה גם ספר המאמרים מלוקט שם עמוד קה ואילך