שיטת החקירה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←היחס לשיטה בחסידות: עניין רציני מכדי לבצע מחקר ראשוני, ולערוך אותו על גבי הערך, מועבר לדף השיחה עד להבאת מקורות מוסכמים) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מקורות}} | ||
'''שיטת החקירה''' היא | [[קובץ:דרך אמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]] | ||
'''שיטת החקירה''' היא שיטה ביהדות, ואשר נוקטת בדרך "הפילוסופיה" על מנת להוכיח באופן שכלי והגיוני את ההכרח במציאות הבורא, [[אחדות השם|אחדותו]], היות התורה מן השמים ושאר עיקרי היהדות. כן היא מחפשת לכל מצווה ומצווה הסבר שכלי לקיומה. | |||
==רקע היסטורי== | ==רקע היסטורי== | ||
הראשון שפרץ | הראשון שפרץ דרך והחל לכתוב ספרי חקירה היה [[רבי סעדיה גאון]]{{הערה|היו כמה שקדמוהו כמו פילון האלכסנדוני ודוד אבן מרואן אלמקמץ, אך חיבוריהם לא התפשטו כל כך}} שכתב את ספר [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]], לאחריו נכתבו ספרים נוספים כמו [[מורה הנבוכים]] ל[[הרמב"ם]] ו[[הכוזרי]] ל[[רבי יהודה הלוי]], ועוד. | ||
ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם. | ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם. | ||
אמנם, על אף המעלה שבספרים אלו, הזהירו גדולי ישראל שלא לקרוא בספרים אלו, וכמו שקרא הרמב"ם לספר "[[מורה הנבוכים]]", שאם מישהו כבר נבוך - שיעיין בספר ויפתור את מבוכתו, אך באם לאו, | אמנם, על אף המעלה שבספרים אלו, הזהירו גדולי ישראל שלא לקרוא בספרים אלו, וכמו שקרא הרמב"ם לספר "[[מורה הנבוכים]]", שאם מישהו כבר נבוך - שיעיין בספר ויפתור את מבוכתו, אך באם לאו, ייתכן שהקושיה תובן אצלו יותר מהתירוץ, ויצא שכרו בהפסדו. | ||
==היחס לשיטה בחסידות== | ==היחס לשיטה בחסידות== | ||
{{להשלים}} | |||
ההבדל בין שיטת החקירה לשיטת החסידות היא, שספרי החקירה מוכיחים שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו. | |||
לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות{{הערה|ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב}}, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך. | לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות{{הערה|ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב}}, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך. | ||
אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, | אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו. בשנת תשס"ג יצא לאור הספר מחדש. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לבניו (בעת לומדו אתם בספר [[מורה נבוכים]]: בשביל ללמוד חקירה צריך קיבה חזקה, ל[[רמב"ם]], ל[[אדמו"ר הזקן]] ולי - יש כזאת, אך לכם אין כזאת, ואסור לכם ללמוד. ופנה לאחד מבניו ואמר לו: "ולך וודאי שלא"{{הערה|לקוטי סיפורים עמ' ר"ג עם קצת שינויים}}. | |||
בשביל להתקבל ל'[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]' של [[אדמו"ר הזקן]] בכיתה הגבוהה ביותר, היתה נדרשת בקיאות גם בספרי החקירה, מלבד בקיאות ב[[ש"ס]], במדרשים, ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:27, 14 בינואר 2023
שיטת החקירה היא שיטה ביהדות, ואשר נוקטת בדרך "הפילוסופיה" על מנת להוכיח באופן שכלי והגיוני את ההכרח במציאות הבורא, אחדותו, היות התורה מן השמים ושאר עיקרי היהדות. כן היא מחפשת לכל מצווה ומצווה הסבר שכלי לקיומה.
רקע היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הראשון שפרץ דרך והחל לכתוב ספרי חקירה היה רבי סעדיה גאון[1] שכתב את ספר האמונות והדעות, לאחריו נכתבו ספרים נוספים כמו מורה הנבוכים להרמב"ם והכוזרי לרבי יהודה הלוי, ועוד.
ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.
אמנם, על אף המעלה שבספרים אלו, הזהירו גדולי ישראל שלא לקרוא בספרים אלו, וכמו שקרא הרמב"ם לספר "מורה הנבוכים", שאם מישהו כבר נבוך - שיעיין בספר ויפתור את מבוכתו, אך באם לאו, ייתכן שהקושיה תובן אצלו יותר מהתירוץ, ויצא שכרו בהפסדו.
היחס לשיטה בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההבדל בין שיטת החקירה לשיטת החסידות היא, שספרי החקירה מוכיחים שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. תורת החסידות מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.
לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות[2], אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך.
אך למרות כל זאת, אדמו"ר הצמח צדק כתב ספר המסביר את החקירה על פי החסידות בשם דרך אמונה (ספר החקירה). במשך שנים נמנעו החסידים מללמוד בו. בשנת תשס"ג יצא לאור הספר מחדש.
אדמו"ר הצמח צדק אמר לבניו (בעת לומדו אתם בספר מורה נבוכים: בשביל ללמוד חקירה צריך קיבה חזקה, לרמב"ם, לאדמו"ר הזקן ולי - יש כזאת, אך לכם אין כזאת, ואסור לכם ללמוד. ופנה לאחד מבניו ואמר לו: "ולך וודאי שלא"[3].
בשביל להתקבל ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן בכיתה הגבוהה ביותר, היתה נדרשת בקיאות גם בספרי החקירה, מלבד בקיאות בש"ס, במדרשים, וקבלה[4].
הערות שוליים
- ↑ היו כמה שקדמוהו כמו פילון האלכסנדוני ודוד אבן מרואן אלמקמץ, אך חיבוריהם לא התפשטו כל כך
- ↑ ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב
- ↑ לקוטי סיפורים עמ' ר"ג עם קצת שינויים
- ↑ לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.