שם ב"ן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{סדר ההשתלשלות}}
{{סדר ההשתלשלות}}
{{שמות}}
{{שמות}}
'''שם ב"ן''' הוא אחד מבין ארבעת ה[[מילוי|מילויים]] של שם [[הוי"ה]]: [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]], [[ב"ן]]. שם זה נוצר משם [[הוי"ה]] במילוי [[ה"א|ההי"ן]], כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם [[הוי"ה]]. ב[[עולמות]], שם זה הוא כנגד עולמות [[בי"ע]]. שם זה נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא בשם [[אדם]]. מקורו של שם זה הוא ב[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]].
'''שם ב"ן''' הוא אחד מבין ארבעת ה[[מילוי|מילויים]] של שם [[הוי"ה]]: [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]], ב"ן. שם זה נוצר משם [[הוי"ה]] במילוי [[ה"א|ההי"ן]], כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם [[הוי"ה]]. ב[[עולמות]], שם זה הוא כנגד עולמות [[בי"ע]]. שם זה נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא בשם [[אדם]]. מקורו של שם זה הוא ב[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]].


נקרא גם שם מערת המכפלה<ref>[[אוצרות חיים]] ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'</ref> (האותיות בו כפולות).
נקרא גם שם מערת המכפלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'}} (האותיות בו כפולות).
[[קטגוריה:שמות ה'|ב"ן, שם]]
 
[[קטגוריה:ערכים בחסידות|ב"ן, שם]]
==אות גדולה לפני האות הקטנה==
הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקב"ה אמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב"ן: שתיים ועוד שבע -שווה תשע.{{הערה|אור התורה מארז"ל ע' ס"ג}}


==הקבלות==
{| class="wikitable sortable"
|-
! מקביל ל: !! ע"ב !! ס"ג !! מ"ה !! ב"ן
|-
| באותיות השם || [[י]] || [[ה]] || [[ו]] || [[ה]]
|-
| ב[[אבי"ע|ארבעת העולמות]] || [[עולם האצילות|אצילות]] || [[עולם הבריאה|בריאה]] || [[עולם היצירה|יצירה]] || [[עולם העשייה|עשייה]]
|-
| ב[[פרצוף|פרצופים]]||{{מונחון|[[אבא עילאה|אבא]]|ספירת ה"חכמה", מידת החסד}}||{{מונחון|[[אמא עילאה|אמא]]|ספירת ה"בינה", מידת הגבורה}}||{{מונחון|[[זעיר אנפין]]|פרצוף "תפארת", כולל את שש הספירות האמצעיות}}||{{מונחון|[[מלכות דאצילות|נוקבא]]|ספירת ה"מלכות"}}
|-
|בגימטריה
|72
|63
|45
|52
|-
| בחלקי ה[[תורה]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים]] || [[נקודה|נקודות]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות|תגים]] || [[אותיות (התורה)|אותיות]]
|-
| בחלקי ה[[נשמה]] || [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] || [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[נפש]]
|-
| ב[[ארבעת היסודות]] || [[ארבע יסודות|אש]] || [[מים]] || [[ארבע יסודות|רוח]] || [[ארבע יסודות|עפר]]
|-
| ב[[ו' קצוות|רוחות השמים]] || דרום || צפון || מזרח || מערב
|-
| באבות האומה || [[אברהם אבינו|אברהם]] || [[יצחק אבינו|יצחק]] || [[יעקב אבינו|יעקב]] || [[דוד המלך|דוד]]
|}


הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקבאמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב: שתיים ועוד שבע -שווה תשע.
==ראו גם==
*[[יחוד מ"ה וב]]
{{הערות שוליים}}


==הערות שוליים==
[[קטגוריה:שמות ה'|ב"ן, שם]]
<references/>
[[קטגוריה:תורת החסידות|ב"ן, שם]]

גרסה אחרונה מ־13:25, 16 בנובמבר 2022

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך
שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

שם ב"ן הוא אחד מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי ההי"ן, כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה. בעולמות, שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע. שם זה נקרא בשם בהמה, ביחס לשם מ"ה הנקרא בשם אדם. מקורו של שם זה הוא בשם ס"ג שנקרא בשם בהמה רבה.

נקרא גם שם מערת המכפלה[1] (האותיות בו כפולות).

אות גדולה לפני האות הקטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם לכך שבכל הצירופים האות הגדולה היא לפני הקטנה (ס-ג, מ-ה, ע-ב), משא"כ ב"ן האות הקטנה (ב') היא לפני האות הגדולה (ן'), מבואר על ידי הצמח-צדק: כ' במדרש פליאה, ששאל ר' אליעזר את ריב"ל מה שמו של הקב"ה? והשיב לו: רחמנא ליבא בעי. ושאל אותו: מפני מה כולם כסדר ואחד שלא כסדר? והשיב לו ריב"ל: מפני שחותמו של הקב"ה אמת. דיון זה במדרש הוא סתום ולא מובן. וביאר זאת הצמח צדק: שאל ר"א מה שמו של הקב"ה. השיב לו ריב"ל: רחמנא ליבא בעי. שהוא ר"ת רל"ב, ורל"ב הוא הגימטריא של ד' השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וע"ז שאלו ר"א: מפני מה כולם המספר הגדול לפני הקטן מלבד שם ב"ן שהמספר הקטן לפני המספר הגדול? וע"ז השיב לו מפני שחותמו של הקב"ה אמת. שאמת בגימטריא קטנה זה תשע. וכך ע"ב זה שבע ועוד שתיים - תשע. ס"ג זה שלוש ועוד שש - שווה תשע. מ"ה - ארבע ועוד חמש - שווה תשע. ובב"ן: אילו היינו עושים נ"ב - היה זה חמש ועוד שתיים והיה יוצא רק שבע. לכן כשעושים ב"ן - הנו"ן הופכת להיות מאותיות מנצפ"ך: ת' - 400, ך' - 500, ם' - 600, ואז נו"ן סופית היא שבע מאות, ובגימטריא קטנה - שבע. ואז ב"ן: שתיים ועוד שבע -שווה תשע.[2]

הקבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקביל ל: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן
באותיות השם י ה ו ה
בארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה
בפרצופים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
אבא

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
אמא

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
זעיר אנפין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
נוקבא
בגימטריה 72 63 45 52
בחלקי התורה טעמים נקודות תגים אותיות
בחלקי הנשמה חיה נשמה רוח נפש
בארבעת היסודות אש מים רוח עפר
ברוחות השמים דרום צפון מזרח מערב
באבות האומה אברהם יצחק יעקב דוד

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אוצרות חיים ועץ חיים שער רפ"ח ניצוצין סוף פרק ג'
  2. אור התורה מארז"ל ע' ס"ג