אשר סאסאנקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ץ ש ƒ.jpg|ממוזער|הרב אשר ששונקין (קיצוני משמאל) לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין]]]] | [[קובץ:ץ ש ƒ.jpg|ממוזער|הרב אשר ששונקין (קיצוני משמאל) לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין]]]] | ||
נולד ברוסיה בשנת [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת | נולד ברוסיה בשנת [[תרס"ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו}} לאביו החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]] ולאמו מרת פייגעל. | ||
בין השנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. | בין השנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. | ||
גרסה מ־00:23, 24 באוקטובר 2022
| הרב אשר סאסאנקא | |
|---|---|
[[קובץ: | |
| לידה | תרס"ח |
| רוסיה | |
| פטירה | ה' חשון תשמ"ח |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | רוסיה, ניו יורק |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
| תפקידים נוספים | גבאי 770 |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר שליט"א |
החסיד הרב אשר ששונקין (סאסאנקא) (תרס"ח[1] - ה' חשון תשמ"ח) היה מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה הסובייטית. בשנותיו האחרונות שימש כשמש בבית הכנסת ב-770.
תולדות חיים
נולד ברוסיה בשנת תרס"ח[1] לאביו החסיד הרב נחום שמריה ששונקין ולאמו מרת פייגעל.
בין השנים תרפ"ד - תרצ"א למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.
לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב נחום שמריה ששונקין. בנישואין שניים התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ.
ברוסיה
ר' אשר שמר תורה ומצוות ברוסיה במסירות נפש. הוא נכלא והוגלה לסיביר, אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד בשבת וחגים פן יהיו ללעג ולקלס[2].
בג' מר חשוון תשכ"ד הייתה קרובת משפחתו[3] ביחידות אצל הרבי וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב".
ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מרוסיה והגיעו לארץ הקודש. שם התיישב ר' אשר בירושלים לצד אביו ר' נחום שמריה. עוד לפני בואו הודיע לרבי, שבירכו ששכרו יהיה "לפום צערא אגרא"[4].
בארץ הקודש
כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, שהה מספר שנים בירושלים (עם אביו ומשפחתו) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו). אביו, רבי נחום שמריה, התגורר בשיכון הרבנים, מרחק הליכה של כעשר דקות משיכון חב"ד. בימי השבתות היה בא להתפלל בבית הכנסת שיכון חב"ד, למרות שאביו היה מתפלל בבית הכנסת 'בעל התניא' שבמאה שערים. ר' אשר, כמי שמסר נפשו על קיום התורה והמצוות ברוסיה, לא יכל לראות את האנשים שם מתנהלים על מי מנוחות, ובנוסף שהתקשורת בינו לבינם לא הייתה מוצלחת, שכן לא דיברו אותה שפה. אך בכל זאת, כולם נהנו לשמוע ולראות את הציור החסידי. בסיום שנים אלו, נסע לניו יורק, שם השתכן בסמיכות לחצר הרבי בשכונת קראון הייטס.
אצל הרבי
ביחידות הראשונה שהייתה לו אצל הרבי בתשרי תשכ"ה, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני מעשן", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה.
בסוכות תשכ"ה[5] נערכה התוועדות ראשונה לאחר היציאה מרוסיה בסוכה של הרב ישראל דוכמן. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' מענדל פוטרפאס. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את הליקוטי תורה של הפרשה, ולהתפלל במתינות. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל תמים בארץ הקודש יודע את כל התניא בעל פה. ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במראה שחורה, והמשיל זאת בסיפור, שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח ריח לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך יראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו זקני החסידים[6].
ר' אשר היה ידוע בסגנונו החריף, שלא ידע פשטלאך וחוכמות.
בשנת תשכ"ז[7] הגיע לרבי לקבוע שם את משכנו, ושם נשאר עד פטירתו.
השמועה אומרת כי בהגיעו ל770, הרבי מאוד קירב אותו, והיה מדבר עמו בידידות רבה. הוא נמנה על קבוצת החסידים שהרבי היה משוחח עמם ישירות כידידים. ר' אשר התחנן על נפשו וביקש מהרבי שיתייחס אליו כחסיד מן המניין. "אינני ידיד", אמר לרבי, "אני רוצה להיות חסיד!" הרבי ניאות לבקשתו והקירובים פסקו.
בהגיעו ל770 ביקש מגבאים רשות להיות השמש של 770. כמובן שהגבאים סירבו בתוקף, אך משראו עד כמה חשוב לו הדבר, הניחו לו, ומאז הוא נהיה השמש של 770.
לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות בחג החנוכה שאותה בירך במניין של הרבי מידי שנה. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה.
הרב אשר סאסאנקא נפטר בה' חשון תשמ"ח.
משפחתו
- אביו, החסיד הרב נחום שמריה ששונקין
- אחיו, הרב משה ששונקין
- אחיו, הרב חיים ששונקין
- בנו, הרב יוסף יצחק סאסאנקא - משפיע קהילת חב"ד במיאמי, פלורידה.
- בתו מרת רחל, אשת הרב אברהם דונין - שליח הרבי במיטב, תענך.
קישורים חיצוניים
- הרב סאסאנקא מדליק את החנוכיה בבית המדרש של הרבי, בתוך תוכנית הוידאו 'תורת חיים' של חברת jem
ל' כסלו תשמ"ז - "חמישה"? חנוכה במחנה עבודה קפוא בסיביר / סופר על ידי הרב אשר סאסאנקא באתר "בית חב"ד"
- מכתבי חסיד
- התעקש להסתובב עם מטאטא, טור זכרונות מאת הרב אייזנבך, משלוחי הרבי באילת
- אחד מול מאתים
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב