הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל סופר"
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
| − | בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ב[[ליובאוויטש]]. וכך | + | בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח ב[[ליובאוויטש]]. וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ את ילדותו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}}:"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד". |
| − | "אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד". | ||
| − | בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות. | + | בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.. |
| − | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=% | + | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=שמואל%20דער%20שרייבער תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]: |
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב". | הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב". | ||
| − | + | במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג{{הערה|נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.}} מספר אדמו"ר הריי"צ לחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת [[תרס"א]] בה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנ"ט, וביחוד את המאמר "[[החלצו תרנ"ט|החלצו]]", [[קונטרס התפילה]] והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער". | |
| − | + | בפתח דבר מ[[הרבי מלך המשיח]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] ציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/4/1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"א]}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | בפתח | ||
נפטר בשנת [[תרע"ה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. | נפטר בשנת [[תרע"ה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. | ||
גרסה אחרונה מ־07:46, 21 בספטמבר 2022
ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' שמואל סופר (כותב), היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"[1].
רוב ספרי אדמו"ר המהר"ש שהובאו לדפוס בשנת ה'תש"ה ואילך על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרי קה"ת באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.
אודותיו[עריכה]
בילדותו למד ר' שמואל בספסל אחד יחד עם אדמו"ר הריי"צ בחיידר אצל המלמד ר' דובער בן ר' פסח בליובאוויטש. וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ את ילדותו[2]:"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום למניין של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".
בבגרותו החל לעבוד כסופר המעתיק כתבים בתשלום. והיה לסופר האישי של רבותינו נשיאנו וקיבל מהם עבודות העתקה רבות[3]..
אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכתבי-קודש והכתבי-יד-קודש הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם. לפעמים היה מקבל כתבי יד קודש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו[4]. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א: הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".
במכתב הנושא את התאריך י"ב תמוז תש"ג[5] מספר אדמו"ר הריי"צ לחתנו, הרבי מלך המשיח, על שנת תרס"א בה "נתוספו - בחסדי השי"ת - הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי תניא, את המאמרים דשנת תרנ"ט, וביחוד את המאמר "החלצו", קונטרס התפילה והשיחה דשמחת תורה תרס"א, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פרדייסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער".
בפתח דבר מהרבי מלך המשיח להמשך והחרים של אדמו"ר המהר"ש ציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"[6].
נפטר בשנת תרע"ה והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של המשך תער"ב[7].
הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק[עריכה]
הרב מרדכי שוסטרמן[8] מספר אודות הדפסת ספרי חסידות בכתב יד מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.
וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה הלשון: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" (=די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת) והנמשל מובן".
עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד
- ↑ רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395 (בתרגום ללה"ק)
- ↑ ספר השיחות תש"י עמ' 377 (בתרגום ללה"ק)
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית
- ↑ נדפס בהקדמה לקונטרס ומעין, עמ' 5.
- ↑ תורת שמואל תרל"א ח"א
- ↑ הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב, הרב שלום יעקב חזן באתר חב"ד אינפו
- ↑ למען ידעו בנים יוולדו
