פרוזבול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לא מובן למה מחק)
תגית: ביטול
(ביטול גרסה 565345 של 95.86.64.47 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''פרוזבול''' הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות מבלי שמצוות [[שמיטת כספים|שמיטת הכספים]], הנוהגת בסוף שנת ה[[שמיטה]], תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי [[הלל הזקן]] בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.
'''פרוזבול''' הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות מבלי שמצוות [[שמיטת כספים|שמיטת הכספים]], הנוהגת בסוף שנת ה[[שמיטה]], תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי [[הלל הזקן]] בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.
==התקנה==
{{להשלים}}


== זמן עריכת הפרוזבול ==
== זמן עריכת הפרוזבול ==

גרסה אחרונה מ־20:51, 18 בספטמבר 2022

פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.

התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

זמן עריכת הפרוזבול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת השנה והן בסופה:

מכיון שיש הסוברים[1] אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת תשמ"ז לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.

אך גם בשנת תשמ"ו עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.

מצוה לפרסם דעת רבינו הזקן בשולחנו[2] וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"[3]. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"[4], אך ממה שכתב שם[5] "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"[6], אלא יש לנהוג כן לכתחילה[7]. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"[8].

אופן עשיית הפרוזבול[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'[7].

מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית[9].

מעלת הפרוזבול[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שלכאורה תקנת הפרוזבול באה בעקבות ירידת הדורות וחשש לעבירה על איסור התורה, יש בה מעלה של עשיית סייג לתורה, שהרי היא פעלה חיזוק בענין ההלוואות זה לזה שנחלש - וכאשר מחזקים ענין שנחלש הרי הוא בתוקף יותר. מעלה נוספת יש בתקנת הפרוזבול, שהיא מסתמכת על חלקו של כל יהודי בארץ ישראל - ובכך מביאה לידי גילוי את חלקו של כל יהודי בארץ, מעין מה שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה[10].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרמב"ם.
  2. הלכות הלוואה, לח.
  3. הערת הרבי הנדפסת בספר המנהגים, עמ' 86.
  4. שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.
  5. בסעיף לו.
  6. כמש"ש בסעיף לה.
  7. 7.0 7.1 לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
  8. לקוטי שיחות, ז, עמ' 356. וכך מנהג הרבי בערבי ראשי שנים של שמיטה, לומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה תשי"ב שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת נדרים).
  9. לקוטי שיחות, שם
  10. שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט (סה"ש ח"ב ע' 440).