ילד מיוחד: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:מושגים כלליים באמצעות HotCat) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | {{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | ||
'''ילד מיוחד''', הינו מושג שהרבי | '''ילד מיוחד''', הינו מושג שהרבי העניק לילדים עם צריכים מיוחדים בתחומים השכל, הנפש או הגוף. | ||
יחד עם השם, הרבי הנחה דרך מחודשת ומהפכנית, בטיפול בילדים במצבים אלו, שלא לשים אותם תחת שם מכליל ומגביל ולראות בכל אחד את הפונטציאל הטמון בו. | יחד עם השם, הרבי הנחה דרך מחודשת ומהפכנית, בטיפול בילדים במצבים אלו, שלא לשים אותם תחת שם מכליל ומגביל ולראות בכל אחד את הפונטציאל הטמון בו. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
3. למותר לציין, שצריכים להיזהר שלא להגזים בציפיות על ידי הבטחות מופרכות, היות שתקוות-שווא יגרמו להתפכחות מאכזבת, אבדן האמינות ותוצאות בלתי רצויות נוספות. עם זאת, ברור שניתן למצוא דרך להימנע מטיפוח תקוות שווא, ויחד עם זאת להעניק עידוד שקול. | 3. למותר לציין, שצריכים להיזהר שלא להגזים בציפיות על ידי הבטחות מופרכות, היות שתקוות-שווא יגרמו להתפכחות מאכזבת, אבדן האמינות ותוצאות בלתי רצויות נוספות. עם זאת, ברור שניתן למצוא דרך להימנע מטיפוח תקוות שווא, ויחד עם זאת להעניק עידוד שקול. | ||
4. כחלק מהגישה דלעיל, אציע דבר שככל הידוע לי טרם נוסה - יש לשתף (חלק) מהחניכים בצורה כלשהיא של מנהיגות, כמו ראשי-צוות, מנהיגי קבוצות וכדומה, מבלי לעורר קנאה אצל האחרים. ניתן למנוע את הקנאה באמצעות בחירות לפי וותק, הישגים מיוחדים, התנהגות למופת וכו'. | 4. כחלק מהגישה דלעיל, אציע דבר שככל הידוע לי טרם נוסה - יש לשתף (חלק) מהחניכים בצורה כלשהיא של מנהיגות, כמו ראשי-צוות, מנהיגי קבוצות וכדומה, מבלי לעורר [[קנאה]] אצל האחרים. ניתן למנוע את הקנאה באמצעות בחירות לפי וותק, הישגים מיוחדים, התנהגות למופת וכו'. | ||
5. באשר למאמצים שנעשו בשנים האחרונות להקים "בתים קבוצתיים" לאלו הלוקים בפיגור, שלפי דבריך, הדבר הינו נושא למחלוקת - צפוי כי כמו כל דבר בעולם הלא מושלם שלנו, יש בו מעלות וחסרונות. אולם אני מאמין שהגישה צריכה להיות כמו לכל תלמיד או סטודנט המבלים חלק מזמנם בסביבה קבוצתית - בית ספר, פנימייה, מחנה קיץ וכו', וחלק מזמנם בחיק המשפחה, בין אם זה בכל יום או בסופי שבוע וכו'. רק על ידי גישה והערכה יחידנית ניתן לאבחן לאיזו קטגוריה משתייך כל אחד. | 5. באשר למאמצים שנעשו בשנים האחרונות להקים "בתים קבוצתיים" לאלו הלוקים בפיגור, שלפי דבריך, הדבר הינו נושא למחלוקת - צפוי כי כמו כל דבר בעולם הלא מושלם שלנו, יש בו מעלות וחסרונות. אולם אני מאמין שהגישה צריכה להיות כמו לכל תלמיד או סטודנט המבלים חלק מזמנם בסביבה קבוצתית - בית ספר, פנימייה, מחנה קיץ וכו', וחלק מזמנם בחיק המשפחה, בין אם זה בכל יום או בסופי שבוע וכו'. רק על ידי גישה והערכה יחידנית ניתן לאבחן לאיזו קטגוריה משתייך כל אחד. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==יד לילד המיוחד== | ==יד לילד המיוחד== | ||
{{ערך מורחב|יד לילד המיוחד}} | |||
בשנת תשס"ד הקים ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בארץ הקודש ארגון בשם [[יד לילד המיוחד]], ושם בראשו את נכדו הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]]. | בשנת תשס"ד הקים ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] בארץ הקודש ארגון בשם [[יד לילד המיוחד]], ושם בראשו את נכדו הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]]. | ||
| שורה 69: | שורה 72: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/1275/jewish/On-Judaism-and-People-With-Disabilities.htm ההתכתבות באנגלית של הרבי עם ד"ר רוברט ווילקס, על הדרך לטפל בילדים מיוחדים] | *[https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/1275/jewish/On-Judaism-and-People-With-Disabilities.htm ההתכתבות באנגלית של הרבי עם ד"ר רוברט ווילקס, על הדרך לטפל בילדים מיוחדים] | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2404965#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content עצתו של הרבי: היחס לילדים מיוחדים] | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67307 "תשורה מיוחדת": מבטו של הרבי לילדים המיוחדים] {{שטורעם}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67307 "תשורה מיוחדת": מבטו של הרבי לילדים המיוחדים] {{שטורעם}} | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2572500 פרופסור ראובן פוירשטיין על השיטה של הרבי לילדים מיוחדים] באתר {{בית חב"ד}} | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2572500 פרופסור ראובן פוירשטיין על השיטה של הרבי לילדים מיוחדים] באתר {{בית חב"ד}} | ||
| שורה 80: | שורה 84: | ||
*[[אליהו וולף]], '''מבט מיוחד''', בהוצאת "לדורות" [[תשע"ד]]. | *[[אליהו וולף]], '''מבט מיוחד''', בהוצאת "לדורות" [[תשע"ד]]. | ||
*בספר [[הסיפור שלי]] חלק 1, הוצאת JEM | *בספר [[הסיפור שלי]] חלק 1, הוצאת JEM | ||
*לקוטי שיחות חלק לו עמ' 307 בשלילת טיפול לובוטומיה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:48, 21 באוגוסט 2022
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ילד מיוחד, הינו מושג שהרבי העניק לילדים עם צריכים מיוחדים בתחומים השכל, הנפש או הגוף.
יחד עם השם, הרבי הנחה דרך מחודשת ומהפכנית, בטיפול בילדים במצבים אלו, שלא לשים אותם תחת שם מכליל ומגביל ולראות בכל אחד את הפונטציאל הטמון בו.
השם והשיטה השפיע על טיפול בילדים ואנשים אלו בכל העם היהודי, ובעולם כולו.
עיקרי השיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב תשובה[1] לד"ר ברוברט וילקס מבית רפואה בקוני איילנד בשנת תשל"ט הנחה הרבי שש נקודות יסודיות בטיפול בתופעה:
1. על העובד הסוציאלי או המורה, וכן כל מי שעוסק עם ילדים הלוקים בפיגור, לצאת מהנחת היסוד שהפיגור הינו, בכל אחד מהמקרים, נכות ארעית בלבד, ושבמשך הזמן בוודאי יתכנו שיפורים ואף משמעותיים למדי. צריך לנקוט בגישה זו מבלי להתחשב בהצהרות ובתחזיות של מומחים בתחום.
הסיבה לגישה זו היא, קודם כל כיון שזה תנאי מוקדם להצלחה גדולה יותר בהתמודדות עם הלוקים בפיגור. מלבד זאת, בהתחשב בצעדי הענק שנעשו במדע הרפואי, בידע האנושי, במתודולוגיה וביישומם - אין ספק שגם בתחום זה יהיו התפתחויות מרחיקות לכת. כך שעצם הביטחון שהתקדמות שכזו היא בגדר האפשרי, הדבר ישרה התלהבות רבה יותר בעבודה זו, ויש לקוות שיעורר גם מחקר אינטנסיבי יותר.
2. כשם שהגישה האמורה חשובה מנקודת המבט של העובד הסוציאלי ושל המחנך, כך חשוב לעודד את החניכים עצמם - הן באופן מילולי והן באופן ההדרכה איתם. שיחושו בטוחים כי אין הם חלילה "מקרים" ובוודאי שלא מקרים אומללים או חסרי תקווה, אלא שהקושי שלהם הינו, כנ"ל, ארעי בלבד, וכי במאמץ משותף של המחנך ושל החניך, ניתן לזרז ולהעצים את השיפור המיוחל.
3. למותר לציין, שצריכים להיזהר שלא להגזים בציפיות על ידי הבטחות מופרכות, היות שתקוות-שווא יגרמו להתפכחות מאכזבת, אבדן האמינות ותוצאות בלתי רצויות נוספות. עם זאת, ברור שניתן למצוא דרך להימנע מטיפוח תקוות שווא, ויחד עם זאת להעניק עידוד שקול.
4. כחלק מהגישה דלעיל, אציע דבר שככל הידוע לי טרם נוסה - יש לשתף (חלק) מהחניכים בצורה כלשהיא של מנהיגות, כמו ראשי-צוות, מנהיגי קבוצות וכדומה, מבלי לעורר קנאה אצל האחרים. ניתן למנוע את הקנאה באמצעות בחירות לפי וותק, הישגים מיוחדים, התנהגות למופת וכו'.
5. באשר למאמצים שנעשו בשנים האחרונות להקים "בתים קבוצתיים" לאלו הלוקים בפיגור, שלפי דבריך, הדבר הינו נושא למחלוקת - צפוי כי כמו כל דבר בעולם הלא מושלם שלנו, יש בו מעלות וחסרונות. אולם אני מאמין שהגישה צריכה להיות כמו לכל תלמיד או סטודנט המבלים חלק מזמנם בסביבה קבוצתית - בית ספר, פנימייה, מחנה קיץ וכו', וחלק מזמנם בחיק המשפחה, בין אם זה בכל יום או בסופי שבוע וכו'. רק על ידי גישה והערכה יחידנית ניתן לאבחן לאיזו קטגוריה משתייך כל אחד.
6. לבטח אין צורך להדגיש באריכות, שכמו בכל מקרה הקשור עם יהודים, יש לקחת בחשבון את צרכי היהדות הספציפיים שלהם. הדבר אמור במיוחד לגבי ילדים יהודיים הלוקים בפיגור, אך לעיתים קרובות מדי, אין שימת לב לכך.
יישום השיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד הרופאים המפרוסמים שהנהיגו שיטה על יסוד דברי הרבי הוא פרופסור ראובן פוירשטיין שאמר שאין לראות בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות.
"האדם אינו 'יחידה בעלת נתונים קבועים בלתי-משתנים' שניתנים למדידה", אומר פוירשטיין, "אלא יחידה בת-שינוי לחיוב ולשלילה כאחת". התכונה המהותית הבלתי-משתנה היחידה באדם - ובפרט באדם היהודי - היא אותו גרעין חבוי המצוי בו, שהוא חלק אלוקה ממעל ממש.
"תכונות אלה של האדם - היותו בר-שינוי והיותו נושא גרעין של אלוקות - מטילות על האדם חופש בחירה גדול ורב-אחריות: הן מחייבות אותו לעמוד בפרץ פן ישתנה לרעה, ובה-במידה לקוות שישתנה לטובה".
עיקרה של תורה פסיכולוגית זו הרואה בשינוי חלק בלתי-נפרד מהחיים עצמם, נושא תקווה לכל אדם בכלל, אך יש בו בשורה של ממש לגבי אלה שסובלים מקשיי למידה והסתגלות. במשפט אחד, שיטת פוירשטיין שוללת לחלוטין את הגישה שיש בחיי הנפש "ליקויים סופניים".
בדברים המודפסים על עטיפת הכרך האחרון של ספרו האחרון, מציג פוירשטיין את תפיסתו כולה במשפט אחד: "אל תקבלוני כמו שאני - תשנו אותי". בספר זה הוא מביא את סיפוריהם של אנשים רבים ששיקומם התאפשר בזכות התאוריה שלו - אחד מהם הוא דמות שהרבי היה מעורב בכל שלבי ריפויה ושיקומה.
הרבי בהוראות לילדים מיוחדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעוד מקובל בעולם שילדים בעלי מוגבלות יכולים לפטור עצמם מחיי תורה ומצוות, הרבי מנחה, שאדרבה קיום תורה ומצוות יכול לעזור לילדים אלו מבחינה טיפולית בהזדהות עם הזהות שלהם. ולכן לא רק שלא צריך למנוע מהם לקיים תורה ומצוות, אדרבה, יש להשתדל לעזור להם לקיים מצוות כפי האפשר[2].
קרוב יותר אל ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
לחזן ר' יוסף מלובני יש ילד מיוחד בשם זאבי, שנולד עם אוטיזם חמור.
בתקופה שהתגורר בלונדון, מסר אותו למוסד יהודי מקומי, וכאשר עבר לניו יורק, המלצתו של הרבי הייתה שעדיף יהיה לא לטלטלו למוסד אחר ובלתי מוכר מעבר לים. עם הזמן ניכר שבית ספר בלונדון לילדים בעלי צרכים מיוחדים, היה טוב יותר ממוסדות אחרים שראינו, ולכן החליט להשאירו שם, בהתאם להמלצת הרבי.
בחודש כסלו תש"נ עבר יחד עם אשתו, לחלוקת הדולרים לצדקה, וביקש ברכה מיוחדת עבור בנו, זאבי. בתגובה, אמר להם הרבי תשובה ששינתה את תפסת עולמם.
"האוטיסטים", הסביר הרבי, "אין פירוש הדבר שאין להם קשר לאף אחד; אין להם קשר עם אנשים, אבל עם הקב"ה יש להם קשר כמו לאחרים, ואפילו יותר מכך. מאחר שהם אינם עסוקים בבני אדם, הם פנויים יותר לעסוק בקשר עם ה'".
הדבר שינה את כל המחשבה על הילד ור' יוסף גילה שהילד מצליח לברך, וגם שמייקר מאוד את הטלית קטן, והוא סיפר על כך לרבי.
"האם יש לו קופת צדקה בחדרו?", שאל הרבי. כשהשיב בשלילה, הורה הרבי שנדאג לקבוע קופה בחדרו. הרבי ציין שהנהלת המוסד בוודאי לא תתנגד לכך, שכן צדקה היא משהו שכולם מעריכים. "יהיה זה לטובתו", הוסיף הרבי. "כאשר אנשים יבואו לבקר אותו, הוא יוכל להזכיר להם שעליהם לתרום לצדקה".
ר' יוסף עשה כעצת הרבי, וכעבור שנתיים הגיע לרבי וסיפר לו על ההשפעה החיובית שהייתה לעצתו על בננו. מאז שקיבל את קופת הצדקה ואת ברכת הרבי, החל זאבי להגיב בצורה טובה יותר. הוא החל להיות פעיל יותר, ולגלות יותר הבנה לנאמר לו.
בשמעו את הבשורה הזו, העניק לנו הרבי דולר נוסף, באומרו, "שלחו את הדולר הזה להנהלת המוסד שלו, ובקשו מהם שישימו את זה בקופת הצדקה שבחדרו".
הקפדה על כשרות ותפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
למשפחה מקראון הייטס, הורה הרבי שיש להקפיד שהילד המיוחד שלהם יאכל רק אוכל כשר וכן שיניחו איתו תפילין בכל יום חול.
יד לילד המיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יד לילד המיוחד |
בשנת תשס"ד הקים ר' שלמה מיידנצ'יק בארץ הקודש ארגון בשם יד לילד המיוחד, ושם בראשו את נכדו הרב מנחם מענדל בליניצקי.
המנחה את 'יד לילד המיוחד' היא שבכוחות משותפים ובהעמדת אפשרויות מתאימות, יוכלו הילדים בעלי הצרכים המיוחדים לממש כל אחד את הפוטנציאל האישי שלו ולהשתלב באופן בריא בחברה.
כיום העמותה מפעילה פלטפורמות רבות עבור ילדים אלו, הן בזירה הלימודית-קוגניטיבית, הן בזירה השיקומית-טיפולית והן בחשיבה לטווח הארוך ע"י מתן אופציות יישומיות לשילוב הנערים בתעסוקה.
הארגון מארגן אירועים ופעלויות לילדים מיוחדים, ולמשפחותיהם. לארגון יש קשר לקהלים שונים מגוונים ברחבי הארץ, והפעילות סביב הילדים המיוחדים מביאה אנשים שונים ורחוקים בדעות ובהתנהגות להתאחדות למען ילדים אלו.
יום יום נמצאים חברי ההנהלה, הצוות והמתנדבים בשטח בכדי להעניק לכל ילד מיוחד את כל הדרוש להצלחתו, ולמשפחתו את הגב שיבטיח את זה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ההתכתבות באנגלית של הרבי עם ד"ר רוברט ווילקס, על הדרך לטפל בילדים מיוחדים
- עצתו של הרבי: היחס לילדים מיוחדים
- "תשורה מיוחדת": מבטו של הרבי לילדים המיוחדים
- פרופסור ראובן פוירשטיין על השיטה של הרבי לילדים מיוחדים באתר
- חזן יוסף מלובני "הרבי תובנה מדהימה ביחס לילדים אוטיסטים. באתר
- בחלוקת דולרים: חזן יוסף מלובני מספר על בנו המיוחד ● צפו בוידאו באתר
- יעקב רנד, הידוע בעבודתו עם 'ילדים מיוחדים' עובר בחלוקת דולרים
- סיפור על מטבע שהרבי נתן לילד מיוחד
- כתבה בבית משיח באנגלית על התמודדיות של משפחות עם ילדים מיוחדים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אליהו וולף, מבט מיוחד, בהוצאת "לדורות" תשע"ד.
- בספר הסיפור שלי חלק 1, הוצאת JEM
- לקוטי שיחות חלק לו עמ' 307 בשלילת טיפול לובוטומיה.