זאב ווגנר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:23, 24 ביולי 2022

הרב זאב הכהן וגנר (יליד שנת תשי"א - 1951) מפעילי קהילת חב"ד במוסקבה תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה ארצה בשנת תשל"ו הצטרף לפעילות שמי"ר והיה מעורכי האנציקלופדיה היהודית ברוסית. לאחר נפילת מסך הברזל היה נוסע לשליחות במוסקבה ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים נתמנה לרבה של העיר טולה.

הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של הרב לוי יצחק שניאורסאהן ושל אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים

נולד במוסקבה בשנת תשי"א למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי מחנובקה. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על שבת, חגים וכשרות.

בגיל 13–14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים^[1].

בגיל עשרים התחתן עם הגב' אירה וישניווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל שבת היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.

שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם חסידי חב"ד במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' שניאור פינסקי^[2]. בעוד לאשתו הייתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב לאדמו"ר ממחנובקה, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שליובאוויטש היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שליובאוויטש היא הדרך עבורו)^[3]. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב גרישא רוזנשטיין^[4].

לאחר שהיה מסורב עליה במשך כשנתיים, עלה לארץ הקודש באדר ב' תשל"ו והתיישב בכפר חב"ד.

פעילות ציבורית בארץ

לאחר עלייתו הצטרף לפעילות שמי"ר והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.

במסגרת עבודתו זו היו לו כמה וכמה יחידויות והתכתבויות עם הרבי^[5].

באותו זמן ניהלה אשתו מרפאה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות רבים להביא ילדים לעולם.

שליחות ברוסיה

בשנת תשמ"ט נסע ליריד ספרים בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מהרבי ברכה לצאת לשליחות ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.

הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, בריגא ובפטרבורג שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני הדלקת נרות שבת בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.

כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והפרויקט הוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.

לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר בליובאוויטש, במבצר בפטרבורג בו היה עצור אדמו"ר הזקן, בוילנה ועוד.

בשנת תשס"ב נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.

לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב קבוע בטולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת תשע"ד אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולא.

בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.

כשבועיים לאחר מכן בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישים חשובים ומנוחתה כבוד בבית העלמין הר המנוחות.

לאחר מכן, אחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו שבירושלים בשכונת רמות. כיום הוא משמש כמרצה ורב בחב"ד בעלייה לעולי רוסיה.

משפחתו

בנו, הרב אהרון וגנר - שליח הרבי, אירקוטסק, רוסיה
בנו, הרב בנימין לייב וגנר - שליח הרבי, קרסנויארסק, רוסיה
בנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד
חתנו, הרב יצחק שיינר - ביתר עילית
חתנו, ר' מאיר פרדני - ירושלים
חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - שליח הרבי, גבעת זאב
חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד

קישורים חיצוניים

ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ, כתבה על הרב וגנר באתר בית חב"ד.
מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר? באתר הידברות.

הערות שוליים

↑ בנימין פינקוס, דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות, בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.
↑ המצוה שניפצה את מסך הברזל, בשבעון בית משיח
↑ חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית, באתר שטורעם
↑ מיכאל בייזר, המאבק היהודי.
↑ שיחת השבוע, ט' תמוז תשע"ב, בן שבעים לשיבה ולעשייה (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד בתשי"א).

[1] בנימין פינקוס, דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות, בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.

[2] המצוה שניפצה את מסך הברזל, בשבעון בית משיח

[3] חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית, באתר שטורעם

[4] מיכאל בייזר, המאבק היהודי.

[5] שיחת השבוע, ט' תמוז תשע"ב, בן שבעים לשיבה ולעשייה (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד בתשי"א).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער]]
+[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]]
 הרב '''זאב הכהן וגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] במוסקבה ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים נתמנה לרבה של העיר טולה.
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]
 [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
-[[קטגוריה:רבני ערים]]
+[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
+[[קטגוריה:רבני ערים חב"דים]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]