אגרת התשובה - פרק ח': הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־17:10, 17 ביוני 2022

פרק ח' - תשובה תתאה ועילאה

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק הקודם התבארה הדרך לתשובה, ובפרק זה יתבארו מהותם של שני אופני התשובה (וששלימות תשובה תתאה היא בתשובה עילאה).

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק ח

פרק ח והנה אחרי העמקת הדעת בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שבנפשו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מי"ג מדות הרחמים הנמשכות מרצון העליון ברוך הוא, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו ודי למבין). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמו שכתוב ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם החיצונים כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ברוך הוא ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה וכמו שכתוב בזוהר הקדוש בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקודשא בריך היא וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמו שכתוב בזוה"ק פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'):

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

התבוננות עמוקה (בעניינים המוסברים בפרק הקודם) תעוררו לרחם באמת על נפשו האלוקית, ורק רחמים כאלו ינקו את כתמי עוונותיו.
תשובה תתאה (ניקוי הנפש) רק מחזירה את הנפש למצבה שלפני החטא, אך לאחר שנוקתה לגמרי יכולה היא לשוב "עד הוי' ב"ה ממש" (וזוהי תשובה עילאה, ורק אז תשובתו שלימה).
תשובה עילאה היא דביקות וביטול בתכלית השלימות, המתבטאים בלימוד תורה מאהבה ויראה שכליים (לא המסותרים^[1], אלא הנולדים^[2] מהשכל).

צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוד 1
עמוד 2

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק ז'

פרקי אגרת התשובה

הבא:
פרק ט'

הערות שוליים

↑ המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.
↑ המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.

[1] המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.

[2] המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תניא}}
-'''פרק ח'''' של [[אגרת התשובה]] מסביר שכאשר יעמיק את הרחמים על נפשו האלקית, יעורר רחמים העליונים הנמשכים מ[[י"ג מידות]] הרחמים, והם מנקים את כל הפגמים ושוברים את המסך המבדיל על נפשו האלקית, וממילא תוכל לשוב למקומה.
+'''פרק ח' - תשובה תתאה ועילאה'''
 ==מבוא לפרק==
+בפרק הקודם התבארה '''הדרך''' לתשובה, ובפרק זה יתבארו '''מהותם''' של שני אופני התשובה (וששלימות תשובה תתאה היא בתשובה עילאה).
-{{פרק תניא|פרק=ח'|טקסט הפרק="והנה אחרי העמקת ה[[דעת]] בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שב[[נפש]]ו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מ[[י"ג מדות]] הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו וד"ל). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמ"ש ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם [[החיצונים]] כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת [[תשובה עילאה]] שלאחר [[תשובה תתאה]] וכמ"ש בזוה"ק בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק ב[[אורייתא]] ב[[דחילו]] ו[[רחימו]] ד[[קודשא בריך היא]] וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמ"ש ב[[זוה"ק]] פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'):"}}
+==גוף הפרק==
+{{פרק תניא|פרק=ח|טקסט הפרק={{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ח'}}}}
 ==סיכום הפרק==
+* '''התבוננות עמוקה''' (בעניינים המוסברים [[אגרת התשובה - פרק ז'|בפרק הקודם]]) תעוררו לרחם '''באמת''' על נפשו האלוקית, ורק רחמים '''כאלו''' ינקו את כתמי עוונותיו.
+* '''תשובה תתאה''' (ניקוי הנפש) רק מחזירה את הנפש למצבה שלפני החטא, אך לאחר שנוקתה לגמרי יכולה היא לשוב "עד הוי' ב"ה ממש" (וזוהי תשובה עילאה, ורק אז תשובתו שלימה).
+* '''תשובה עילאה''' היא דביקות וביטול בתכלית השלימות, המתבטאים בלימוד תורה מ[[אהבה ויראה]] שכליים (לא המסותרים{{הערה|המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.}}, אלא '''הנולדים'''{{הערה|המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.}} מהשכל).
 ==צילום דפוס התניא==
+<gallery widths="250px" heights="300px">
+קובץ:תניא צח1 (Small).jpg|250px|עמוד 1
+קובץ:תניא צח2 (Small).jpg|250px|עמוד 2
+</gallery>
 ==מושגים יסודיים בפרק==
+*[[תשובה תתאה]]
 *[[תשובה עילאה]]
-*[[תשובה תתאה]]
-{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק ז'|פרק ז']]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ט'|פרק ט']]}}
+{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי [[אגרת התשובה]]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ט'|פרק ט']]}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]]