סדר עבודה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 סדר העבודה נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
-טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים היתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/621/7.htm שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז]}}.
+טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים הייתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/621/7.htm שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז]}}.
 ==רקע==
-בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש היתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה ב[[פרשת אחרי מות]] שב[[ספר ויקרא]]. את פרשה זו אנו קוראים ב[[קריאת התורה]] שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא ב[[מסכת יומא]] והובאו להלכה ב[[י"ד החזקה]] לה[[רמב"ם]] ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.
+בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש הייתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה ב[[פרשת אחרי מות]] שב[[ספר ויקרא]]. את פרשה זו אנו קוראים ב[[קריאת התורה]] שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא ב[[מסכת יומא]] והובאו להלכה ב[[י"ד החזקה]] לה[[רמב"ם]] ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.
 משחרב בית המקדש ובמקום ה[[קורבנות]] באה ה[[תפילה]], סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==סדר התפילה==
-ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל{{הערה|מובא ב[[פרי עץ חיים]] עיר יום הכיפורים פרק ד'}}. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}.
+ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל{{הערה|מובא ב[[פרי עץ חיים]] עיר יום הכיפורים פרק ד'}}. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. ייתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהייתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}.
-סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.
+סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעיתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.
 במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת [[אדם הראשון]] שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מ[[גן עדן]], אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן ל[[אברהם אבינו]], שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – [[יצחק]] אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, [[יעקב]] אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם [[שבט לוי]] הנבחר ואהרן הכהן הגדול.
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
-[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "[[והכהנים (ניגון)|והכהנים]]". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.
 גם [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 25}}. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 הכריעה הנפילה על אפיים ב"עלינו" וב"והכהנים" אינה על היד כבנפילה על אפיים, אלא הראש נוגע בקרקע, הידיים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן.
-אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה ניכר לפעמים לאחר הכריעה אבק על המצח מחמת הנגיעה בקרקע שהייתה עשויה מקרשים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.
+אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה ניכר לפעמים לאחר הכריעה אבק על ה[[מצח‎]] מחמת הנגיעה בקרקע שהייתה עשויה מקרשים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.
 הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו){{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]] תשרי עמ' קלב ובהנסמן שם}}.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד
 *[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
+*הרב דוד מנחם מענדל ברוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf סדר העבודה ליום הכיפורים]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח
 {{כיפור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יום הכיפורים]]
 [[קטגוריה:תפילה]]