שמחה גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים בבאברויסק באמצעות HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "בוכרה" ב־"בוכרה") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
את מסכת יסוריו פרש בספר [[יהדות הדממה]]. היה סמל ל[[מסירות נפש]] לנחת רוח [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], יצויין, כי אדמו"ר הריי"צ כתב עליו מכתב מיוחד (שנדפס בספר 'יהדות הדממה') בו הוא מתאר את רוב מעלותיו. | את מסכת יסוריו פרש בספר [[יהדות הדממה]]. היה סמל ל[[מסירות נפש]] לנחת רוח [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], יצויין, כי אדמו"ר הריי"צ כתב עליו מכתב מיוחד (שנדפס בספר 'יהדות הדממה') בו הוא מתאר את רוב מעלותיו. | ||
בשנת [[תשכ"ד]] יצא מברית המועצות ועלה ל[[ארץ הקודש]], מיד עם הגיעו ארצה טס לניו-יורק, ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]], בארץ הקודש השתקע ב[[כפר חב"ד]] ומונה למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], שימש כמורה רוחני ומשפיע במעון עולים שפעל בכפר חב"ד, ניהל קופת גמ"ח, וסייע רבות בקליטתם של יהודי בוכרה בישראל. בשנות הלמ"דים היה ממקימי [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד{{הערה|לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו '''אור שמחה'''.}}. | בשנת [[תשכ"ד]] יצא מברית המועצות ועלה ל[[ארץ הקודש]], מיד עם הגיעו ארצה טס לניו-יורק, ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]], בארץ הקודש השתקע ב[[כפר חב"ד]] ומונה למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], שימש כמורה רוחני ומשפיע במעון עולים שפעל בכפר חב"ד, ניהל קופת גמ"ח, וסייע רבות בקליטתם של יהודי [[בוכרה]] בישראל. בשנות הלמ"דים היה ממקימי [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד{{הערה|לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו '''אור שמחה'''.}}. | ||
בשנת [[תש"מ]] לפני חג הפסח נישא בזיווג שני לאלמנה מרת גוראריה מטשקנט-ירושלים. | בשנת [[תש"מ]] לפני חג הפסח נישא בזיווג שני לאלמנה מרת גוראריה מטשקנט-ירושלים. | ||
גרסה מ־16:37, 17 ביוני 2022
הרב שמחה גורודצקי (כ"ז במנחם אב תרס"ג - ל' בתשרי תשד"מ) היה שד"ר במשך תקופה לישיבת תומכי תמימים, ושליחו של אדמו"ר הריי"צ לעיר סמרקנד, נאסר כמה פעמים על פעולותיו בחיזוק היהדות, ואחרי שעלה לארץ הקודש היה מזכיר ועד כפר חב"ד וממקימי ישיבת הבוכרים.
תולדות חיים
נולד בכ"ז מנחם אב בשנת תרס"ג בעיר באברויסק, ביילרוסיה.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את מרת ראשע זלדה בתו של החסיד הרב יצחק שקולניק.
בשנת תרפ"ג החל לפעול בשליחות אדמו"ר הריי"צ, ברחבי ברית המועצות[1]ּ, בשד"רות לטובת ישיבת תומכי תמימים[2]. ר' שמחה פעל במסירות נפש עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, ייסוד שיעורי תורה, ופתיחת מקוואות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.
לאחר מכן שלחו אדמו"ר הריי"צ לשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי אדמו"ר הרש"ב - הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה), שם פעל גדולות ונצורות.
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.
את מסכת יסוריו פרש בספר יהדות הדממה. היה סמל למסירות נפש לנחת רוח רבותינו נשיאינו, יצויין, כי אדמו"ר הריי"צ כתב עליו מכתב מיוחד (שנדפס בספר 'יהדות הדממה') בו הוא מתאר את רוב מעלותיו.
בשנת תשכ"ד יצא מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, מיד עם הגיעו ארצה טס לניו-יורק, לרבי מלך המשיח, בארץ הקודש השתקע בכפר חב"ד ומונה למזכיר ועד כפר חב"ד, שימש כמורה רוחני ומשפיע במעון עולים שפעל בכפר חב"ד, ניהל קופת גמ"ח, וסייע רבות בקליטתם של יהודי בוכרה בישראל. בשנות הלמ"דים היה ממקימי ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד[3].
בשנת תש"מ לפני חג הפסח נישא בזיווג שני לאלמנה מרת גוראריה מטשקנט-ירושלים.
נפטר בל' תשרי תשד"מ בהיותו בן שמונים, יממה לאחר שחזר מחצרות קודשנו, ונקבר בהר הזיתים.
משפחתו
- אחיו, הרב בנימין אליהו גורודצקי.
- בנו, הרב מרדכי גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד
- חתנו, הרב יונה לבנהרץ
ראו גם
לקריאה נוספת
- נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, תשמ"ד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- מסר מטשקנט - ראיון עם הרב בן ציון וישצקי בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- ככה חסיד חושב
פרשת כי תשא תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ בתשורה ורנר כ' טבת תשפ"א עמוד 36 מסופר שהיה חולה מסוכן וכאשר ביקש את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי לצאת לפעול בהפצת היהדות.
- ↑ ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת תומכי תמימים חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב יחזקאל פייגין להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך לאדמו"ר הריי"צ וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה
- ↑ לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו אור שמחה.