אמירת לחיים: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== חלוקת המשקה == | == חלוקת המשקה == | ||
{{ערך מורחב|חלוקת משקה}} | {{ערך מורחב|חלוקת משקה}} | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] נוהג לחלק משקה בשביל האירועים שיהיו בעתיד הקרוב. גם כמה פעמים ב[[כוס של ברכה]] נהג הרבי לחלק משקה לאנשים מסויימים. | ||
== 'תחליפים' ל'משקה' == | == 'תחליפים' ל'משקה' == | ||
גרסה מ־01:42, 8 ביוני 2022
משקה (נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב"ד, עליו אומרים החסידים 'לחיים' בהתוועדויות. את המשקה שותים על מנת להקל את הפנמת הדברים הנאמרים בהתוועדות וקבלת החלטות טובות. עם זאת, פעמים רבות הדגיש הרבי את שלילת השתייה המרובה ואף ציווה על "תקנת המשקה" המגבילה את כמות השתייה והגילאים בהם שותים משקה.
בשנים הראשונות השתמש הרבי בהתוועדויות במשקה הנקרא בנדיקטין, ובעקבות מעשה שהיה עבר הרבי להשתמש בפומבי במשקה סמירנוף (אף שבביתו המשיך הרבי להשתמש בבנדקטין גם אחר כך). עד היום משקה זה הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב-770.
המטרה באמירת לחיים
כאשר ביקר הרבי הריי"צ אצל הרב יוסף חיים זוננפלד בעת מסעו בארץ, שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. הרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אבל בפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב אליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את הנפש הבהמית ולהביא את הנפש האלוקית לידי גילוי[דרוש מקור][1] וכן התבטא[2] הרבי: "אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"".
נוסח אמירת ה'לחיים'
הביטוי החסידי השגור אצל חסידי חב"ד, הוא 'לחיים ולברכה', כפי שנהג המגיד ממעזריטש, ואדמו"ר הזקן וכל החסידים אחריו, שביארו את כוונת הנוסח, שהיות ובשעה שנכנס יין יצא סוד, שזהו התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה, והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה[3].
עם זאת, אצל קהילות חסידיות אחרות נוהגים לאחל בשעת שאומרים 'לחיים' את הנוסח 'לחיים טובים ולשלום', ואף נוסח זה מובא אצל רבותינו נשיאינו עם הביאור שלו[4], שהסיבה לכך שדווקא כשאומרים לחיים צריך לאחל 'לחיים טובים', היות ובפעם הראשונה שמוזכר בתורה על שתיית משקה משכר, כאשר נח יצא מהתיבה ושתה יין, התורה מספרת לכך שהיו מזה תוצאות לא טובות.
ולמעשה, עוד הרבה קודם לכן, החטא הראשון שהיה בעולם שהוא מקור כל החטאים – לפי אחת מהדעות – היה עץ הגפן, ומכיון שהיו תוצאות לא טובות, צריך לברך שה'לחיים' שאומרים יהיה עם תוצאות טובות: לחיים טובים ולשלום[5].
אדמו"ר הצמח צדק הסביר[6] שלמעשה האיחול 'לחיים טובים ולשלום' כולל שלושה חלקים:
- לחיים – בריאות הגוף, שלא יהיו חולים חס ושלום.
- טובים – פרנסה.
- ולשלום – שלום בית.
בפועל אצל חסידי חב"ד התקבע לומר בנוסח של המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן, אך מספר פעמים גם הרבי בעצמו השתמש בנוסח זה[7].
אדמו"ר הרש"ב התבטא שאין צורך להרבות בברכות עם אמירת 'לחיים', ואמירת לחיים בלבד מספיקה וכוללת את כל הברכות[8].
תקנת המשקה
| ערך מורחב – תקנת המשקה |
תקנת המשקה, היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית המשקה בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג, יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה באתערותא דלעילא ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.[9]
במשך השנים הזכיר הרבי את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות[10]. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
חלוקת המשקה
|
| ערך מורחב – חלוקת משקה |
בהתוועדויותיו של הרבי נוהג לחלק משקה בשביל האירועים שיהיו בעתיד הקרוב. גם כמה פעמים בכוס של ברכה נהג הרבי לחלק משקה לאנשים מסויימים.
'תחליפים' ל'משקה'
הרבי מבאר שיינה של תורה - תורת החסידות - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה מאמרי חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...".
גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'.
כאשר ר' יצחק הולצמן נכנס ליחידות אל הרבי בחודש אדר תשל"ו ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה[11].
כאשר הר' שאול ג'ובני נכנס ליחידות בתחילת שנת הקבוצה שלו - תשל"ז, אמר לרבי שחבריו לוחצים עליו לשתות משקה על אף שהוא אינו אוהב את טעמו, שאל אותו הרבי איזה משקה הוא אוהב, וכשהשיב שקולה אמר לו הרבי שיאמר לחיים על קולה ושיאמר לאחרים שכך הורה לו הרבי, ואף הציע לו שייתן לו כסף כדי שיוכל לקנות קולה עבורו[12].
כאשר נאסר על הרב שניאור זלמן גוראריה לשתות משקה בשל מצב בריאותו, הורה לו הרבי כי בעת שהוא מדבר בהתוועדות ילגום תה במקום משקה. הרב גוראריה סיפר כי אכן התה עזר והקל מעליו את הדיבור בהתוועדויות[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מנחם ברונפמן, שתיית משקה בחב"ד - נימוקים והסתייגויות, באתר עלי ספר (מתוך שבועון כפר חב"ד פורים תשע"ט)
- משקה המשמח, ליקוט מקיף על שתיית משקה ותקנת המשקה
- באמצע הופעה ווקאלית: אברמ'ל פריד הסביר מה לא טוב בקולה
הערות שוליים
- ↑ מקורו של משל זה הוא בתורת הבעל שם טוב בנוגע למצוות עונג שבת.
- ↑ שיחת פורים תשי"ג.
- ↑ היום יום כ"ט אדר א'. משיחת ליל שביעי של פסח תרצ"ז. ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמוד 230.
- ↑ ראו בהערה הקודמת.
- ↑ בספר שבילי הלקט סימן ר"מ, מובא שזה הסיבה שאומרים לפני שמוציאים ידי חובה אחרים בברכת הגפן 'סברי מרנן', שהתרגום של מילים אלו בארמית הוא 'תבינו, אדונים', ומה יש להבין? שהיות וכעת אנחנו מתכוננים לשתות משקה שיצא ממנו קללה, יש לשים לב בשעת השתיה שלא יזיק ויביא למכשול.
- ↑ רשימות דברים חלק א' עמוד קלח. אוצר סיפורי חב"ד י"ז עמוד 42.
- ↑ ראו לדוגמא: יום יום עם הרבי ט"ו מר חשון. עמוד 211, בסיום השיחה השלישית בהתוועדות פרשת וירא. שבת פרשת פנחס תמוז תנש"א, מבית חיינו עמוד 6. תשרי תשכ"ד, יומן הרב מלוב בבטאון חב"ד עמוד 10.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד מז.
- ↑ גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים תשי"ט (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי הרבי הריי"צ בריבוי מקומות[דרוש מקור] נגד שתיית המשקה.
- ↑ ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - תורת מנחם תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.
- ↑ בקהילות החסידים מקובל בשם רבי ישעיה מקרעסטיר ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה, ממאמר הפסוק "ברוך אתה בעיר" - מלשון 'ביר' (-בירה), "וברוך אתה בשׂדה" - לשון סודה. שאפשר לברך ולומר לחיים גם על 'ביר', וגם על 'סודה' (מרא דשמתתא אות תרטו).
- ↑ בדרך תמים גליון ב' עמוד 41. 'תאמר לחיים על קוקה קולה' בפרוייקט 'בקודש עם הרבי לבד' שבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 58.
- ↑ בכל ביתי נאמן הוא.