הבדלים בין גרסאות בדף "משה הורנשטיין"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משה וחיה מושקא הורנשטיין לשם משה הורנשטיין תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←משפחתם) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]]. | נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]]. | ||
==משפחתם== | ==משפחתם== | ||
| − | * ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת | + | * ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח בעקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק. |
::ילדיהם: | ::ילדיהם: | ||
:*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה. | :*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה. | ||
:*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]]. | :*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
* ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | * ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| − | * | + | * שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובנשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע. |
::ילדיהם: | ::ילדיהם: | ||
:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה. | :*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה. | ||
| − | * ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו | + | * ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים. |
::ילדיהם: | ::ילדיהם: | ||
:*ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]]. | :*ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]]. | ||
| − | * לאה הורנשטיין - נפטרה | + | * לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה. |
קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערה|משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים{{הערה|כפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז ה[[עיירה]] שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. | קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערה|משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים{{הערה|כפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז ה[[עיירה]] שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. | ||
גרסה מ־19:41, 2 ביוני 2022
ערך זה עוסק בחתנו של 
הרב משה הכהן הורנשטיין (תרכ"ט - כ"ח באדר תש"א) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד לנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בויאן ומרת אסתר הינדה לבית משפחת לאנדו.
ביום ח' בתמוז שנת תרנ"א נערכו קישורי התנאים וביום י' באלול שנת תרנ"ב נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש. את חתונתו מתאר באריכות אדמו"ר הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעש"ט שאמר בגן עדן לאדמו"ר הרש"ב).
תחילה התגורר הזוג ברוסיה בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:
שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות
הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל משפחתו באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה:
בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עבר לוורשה, פולין, בשנת תרפ"ט נערכה בוורשה חתונת הרבי והרבנית חי' מושקא ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שאדמו"ר הריי"צ קבע בה את מקום מושבו.
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל - חתנו של אדמו"ר הריי"צ - את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
נטמן בבית העלמין באטווצק שבפולין.
משפחתם
- ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת גיטין וחולין ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת תש"ג. ר' שמואל נרצח בעקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
- ר' מנחם מענדל הורנשטיין - נשא את הרבנית שיינא, בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ.
- שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובנשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
- ילדיהם:
- יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' מנחם מענדל הורנשטיין והרבנית שיינא, הוא נרצח בשואה.
- ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים.
- ילדיהם:
- ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י"א בתמוז תש"ח.
- לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.
קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן[1] משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים[2].
קישורים חיצוניים
- הרב אליהו שוויכה, תולדות הרב מענדל הורנשטיין תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51–74)
הערות שוליים
- ↑ משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבויאן.
- ↑ כפי שסיפר תלמיד ישיבת תומכי תמימים באוטווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאוד הוקסמתי מהנהגה המלכותית והאצילית שהייתה נחלתם של כל בני הבית - אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית 'ליובאוויטש'אית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא מארח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאוד לבוא אליו. בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון היה מרבה לפקוד את הבית. דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול זלמן שניאור - ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים - חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבוריות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק. משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי הייתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשה, רבי משה דאג שאחותו גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה הייתה אימהית ואכפתית והיה ניכר בה שהיא נמנית עם הענף המכובד הזה".
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
