משה יהודה לייב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
(עדכון) |
(עדכון) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון. | בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון. | ||
לקראת ה'שלושים' לרב | לקראת ה'שלושים' לרב יעקב לנדא, חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל". | ||
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | ||
גרסה מ־13:28, 27 במרץ 2022
| משה יהודא ליב לנדא | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]אב בית הדין ורב העיר בני ברק | |
| הרב לנדא | |
| לידה | ט' תמוז תרצ"ה |
| רמתיים | |
| פטירה | כ"ד אדר שני תשע"ט |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חסידות חב"ד. |
| תפקידים נוספים | ראש מערכת כשרות מהודרת. |
המונח "הרב לנדא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לנדא (פירושונים).
הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' תמוז תרצ"ה, 1935 - כ"ד אדר שני תשע"ט, 2019) היה רבה של העיר בני ברק וראש מערכת כשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כר"מ וחבר הנהלה רוחנית בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
הרב לנדא נולד בט' תמוז תרצ"ה ברמתיים[1], לאביו הרב יעקב לנדא ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
לאחר נישואיו, התמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכחבר לשכת עזרת תמימים שנוהלה על ידי אביו.
לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו עזב את עבודתו כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי, שבתקופה זו התבטא במענה אליו:[דרוש מקור] "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה רב בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."
פרשת המינוי לרבנות
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.
לקראת ה'שלושים' לרב יעקב לנדא, חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן (ראה: כיכר השבת, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31.03.19: "מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: 'החזון איש' אחז מהרב לנדא"). בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].
הרב לנדא היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא[דרוש מקור].
בחודש שבט תשע"ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת כ"ד אדר שני תשע"ט נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב יצחק אייזיק לנדא, ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
משפחתו
- אחיו
- הרב אברהם חיים אליהו לנדא - מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- בניו
- בנו בכורו: הרב שלמה זלמן לנדא - ראש ישיבת חב"ד-ליובאוויטש ברעננה ומשפיע בקהילות חב"ד רעננה ובני ברק.
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - רב העיר ואב"ד בני ברק.
- הרב ישראל לנדא - רב קהילת חב"ד לדוברי עברית ומשלוחי הרבי בטורונטו.
- הרב יוסף לנדא - מפקח כשרות בלונדון.
- הרב מנחם לנדא - רב ושליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
- הרב שניאור שמחה לנדא - רב ושליח הרבי לקהילת הסטודנטים במכללת נתניה, במסגרת חב"ד בקמפוס.
- חתנו: הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק.
- חתנו: הרב נתן וינקלר - משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק.
- חתנו: הרב אליהו וינברג.
לקריאה נוספת
- הרב משה מרינובסקי, הרב שלא הכרתם, ראיון עם צעיר בניו הרב שניאור לנדא, במלאות שנתיים לפטירתו, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 67
קישורים חיצונים
- ביקור הרב לנדא אצל הרבי
- מה זה מקוה חב"ד?, בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11)
- על כבוד, רבנות והלכות חדשות - מתוך אתר מרכז רבני אירופה כ סיוון התשס"ז (06.06.2007)
- והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח, ערב שבת פרשת קורח, ב' תמוז תשע"ח - בתוך גליון 'המבשר'
- אין צורך להצטנע
הרב לנדא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים, כ' סיון תנש"א - מנחם ברונפמן, [www.alysefer.com/rabaylando/ לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא], בתוך 'עלי ספר'
- שניאור ברגר, גאון, תקיף ומבין
- אברהם זאב קריצלר, ומשה היה רועה
הערות שוליים
- ↑ אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
- ↑ לקריאת המכתב.