אהרן יעקב דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ב]] לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של לכוביץ' שב[[בלרוס]],) ולאמו מרת שרה, [[מוהילב|בפלך מוהליב]].
נולד בשנת [[תרס"ב]] לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של לכוביץ' שב[[בלרוס]]) ולאמו מרת שרה, [[מוהילב|בפלך מוהליב]].


בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].
בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

גרסה מ־01:42, 11 במרץ 2022

הרב אהרן יעקב דיסקין (תרס"ב - כ"ו תמוז תשל"ד) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם אביו של הרבי, ולאחר סיום מלחמת העולם השנייה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק.

תולדות חיים

נולד בשנת תרס"ב לאביו הרב שמעון משה דיסקין (רבה של לכוביץ' שבבלרוס) ולאמו מרת שרה, בפלך מוהליב.

בסביבות שנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו בעיירה לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה לאלמא אטא וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר תולדות לוי יצחק של הרב נפתלי צבי גוטליב.

עם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת 'הבריחה הגדולה' והתעכב במשך מספר שנים בצרפת ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.

בחודש מנחם אב תשי"ג נסע לביקור בחצר הרבי, ובמהלך ההתוועדות הסמוכה ליום היארצייט של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ההתוועדות לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר בחרקוב (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.

זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.

נפטר בכ"ו תמוז תשל"ד, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתו