מסכת מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←ביאורי הרבי: , קידוד קישורים) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== ביאורים במסכת == | == ביאורים במסכת == | ||
במסכת מבואר כי האוחז [[ספר תורה]] בלא מטפחת נקבר ערום. הגמרא | במסכת מבואר כי האוחז [[ספר תורה]] בלא מטפחת נקבר ערום. הגמרא שואלת, "ערום סלקא דעתא"? ההסבר הוא, מכיון שלא ייתכן שעל [[עבירה]] שהיא דבר רוחני, יקבל האדם עונש גשמי, שהרי קבורתו ללא [[בגד|בגדים]] הינה עונש ל[[גוף]] בלבד, ובהכרח כי עונשו הוא עונש רוחני - ל[[נשמה]]. אם כי גם על התירוץ השני מיד עולה תמיהת הגמרא "ערום בלא [[מצוות]]"? כי לא ייתכן שבעבור ביטול מצווה אחת יפסיד את כל מצוותיו, ומכאן עולה מסקנת הגמרא כי העונש שנקבר ללא אותה מצווה. | ||
בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את | בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את שכרה של מצוות אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין. | ||
הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך | הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו. | ||
לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר | לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=0784ea80-651e-46fd-a8da-2f83b4684b06 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}. | ||
== ביאורי הרבי == | == ביאורי הרבי == | ||
*'''ב.א.''' מגילה נקראת ביא וכו'. לקו"ש חלק מ' עמוד 117. | |||
*'''ב ב.''' ואימא שיתסר ושיבסר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15981&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1463, (עמ' 77)] | *'''ב ב.''' ואימא שיתסר ושיבסר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15981&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1463, (עמ' 77)] | ||
*'''ז ב.''' חייב איניש לבסומי בפוריא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)] | |||
*'''ז ב.''' חייב איניש לבסומי בפוריא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות | *'''יא א.''' מהודו ועד כוש, מחלוקת רב ושמואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=לקוטי+שיחות&pgnum=18 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 3 (עמ' 18)] | ||
*'''יד א.''' משל בעל התל ובעל החריץ. נאמר בפורים תשכ"ה. תורת מנחם, כרך מג, (עמ' 34) ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16052&CategoryID=2480 המן ואחשוורוש ושורשי השנאה] עיבוד משיחת הרבי, באתר צעירי חב"ד) | |||
*'''יא א.''' מהודו ועד כוש, מחלוקת רב ושמואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st= | |||
*'''יג ב.''' מקדים [[רפואה]] למכה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=86&hilite= ליקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 73 הערה 13 (עמ' 86)] | *'''יג ב.''' מקדים [[רפואה]] למכה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=86&hilite= ליקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 73 הערה 13 (עמ' 86)] | ||
*'''כ א.''' ולא [[ברית מילה|מלין]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=לקוטי+שיחות&pgnum=138 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)] | |||
*'''לב א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=לקוטי+שיחות&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)] | |||
==ביאורי נשיאי חב"ד== | |||
{{צצ|160|עמודים=152-158}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:16, 8 במרץ 2022
במסכת מגילה ישנה ארבעה פרקים, ושלושים וחצי דפים.
המסכת עוסקת בדיני קריאת המגילה.
ביאורים במסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת מבואר כי האוחז ספר תורה בלא מטפחת נקבר ערום. הגמרא שואלת, "ערום סלקא דעתא"? ההסבר הוא, מכיון שלא ייתכן שעל עבירה שהיא דבר רוחני, יקבל האדם עונש גשמי, שהרי קבורתו ללא בגדים הינה עונש לגוף בלבד, ובהכרח כי עונשו הוא עונש רוחני - לנשמה. אם כי גם על התירוץ השני מיד עולה תמיהת הגמרא "ערום בלא מצוות"? כי לא ייתכן שבעבור ביטול מצווה אחת יפסיד את כל מצוותיו, ומכאן עולה מסקנת הגמרא כי העונש שנקבר ללא אותה מצווה.
בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את שכרה של מצוות אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין.
הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר[1].
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב.א. מגילה נקראת ביא וכו'. לקו"ש חלק מ' עמוד 117.
- ב ב. ואימא שיתסר ושיבסר. התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1463, (עמ' 77)
- ז ב. חייב איניש לבסומי בפוריא. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32)
- יא א. מהודו ועד כוש, מחלוקת רב ושמואל. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 3 (עמ' 18)
- יד א. משל בעל התל ובעל החריץ. נאמר בפורים תשכ"ה. תורת מנחם, כרך מג, (עמ' 34) (המן ואחשוורוש ושורשי השנאה עיבוד משיחת הרבי, באתר צעירי חב"ד)
- יג ב. מקדים רפואה למכה. ליקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 73 הערה 13 (עמ' 86)
- כ א. ולא מלין. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)
- לב א. ערום בלא אותה מצווה. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)
ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת מגילה", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 152-158, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||