משתמש:תלמוד בבלי/משפחות הרביים: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 67: | שורה 67: | ||
הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. | הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. | ||
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]. | ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]}}. | ||
אשתו, עלתה לארץ ישראל עם ילדיה, | אשתו, עלתה לארץ ישראל עם ילדיה, ונפטרה ב-[[ז' טבת]] [[תר"ט]]. | ||
===משפחתו=== | |||
* בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף | |||
* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}. | |||
=משפחת אדמו"ר האמצעי= | =משפחת אדמו"ר האמצעי= | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ([[ט' כסליו]] [[תקל"ד]] - [[ט' כסליו]] [[ה'תקפ"ח]]), היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]], והיה הנשיא השני של חסידות חב"ד. | |||
היה | |||
{{בית רבי}} | {{בית רבי}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־14:18, 19 בינואר 2022
משפחת אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן, נולד ביום ח"י אלול תק"ה להוריו רבי ברוך ורבקה. נישא עם הרבנית סטערנא בת רבי יהודה לייב סגל ואשתו ביילא.
מייסד חסידות חב"ד, בעל התניא והשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
הנשיא הראשון של חסידות חב"ד. התמנה לרבי בשנת תקל"ז.
המתנגדים לחסידות, הלשינו עליו, ונכנס לכלא. יצא ממאסר ראשון בי"ט כסליו תקנ"ט, וממאסר שני ,בחנוכה תקס"א.
הסתלק במוצאי שבת פרשת שמות תקע"ג, ומנוחתו כבוד בהאדיטש.
בתו, הרבנית פריידא - נישאה לרב אליהו קלוצקר
הרבנית פריידא (תקכ"ד - ט"ז בסיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר' בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליה[1] בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות. היא הייתה אשה חכמה ומלומדת מאד, בקיאה ומבינה, וחביבה במיוחד אצל אביה הגדול. גדלותה והבנתה בתורה ובחסידות עלתה על אחיה - האדמו"ר האמצעי.
בעלה היה רבי אליהו קלוצקר בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר[2].
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[3].
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[4], אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה[5].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע פרשת בהעלותך[6], בתאריך ט"ז בסיוון תקע"ג. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
משפחתה
- בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק[7].
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג[8].
- עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא (אדמו"ר הזקן) ופריידקע באים"[9].
בתו, הרבנית דבורה לאה - נישאה לרב שלום שכנא אלטשולער
הרבנית דבורה לאה אלטשולר (תקכ"ו - ג' תשרי תקנ"ג) הייתה בתו של אדמו"ר הזקן, ואמו של אדמו"ר הצמח צדק. נישאה בשנת תקמ"ח לרבי שלום שכנא אלטשולר, ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תקנ"ב התעורר קיטרוג גדול למעלה על אדמו"ר הזקן ושיטתו בהפצת תורת החסידות, הרבנית דבורה לאה החליטה להחליף אותו במיתה. ביום שני של ראש השנה חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - ג' תשרי תקנ"ג, הסתלקה.
בתו, הרבנית רחל - נישאה לרב אברהם שיינעס
הרבנית רחל שיינעס (י' אייר תק"ל - ט' אב תקנ"ו), הייתה בתו השלישית של האדמו"ר הזקן.
בעלה היה רבי אברהם שיינס, בנו של רבי צבי שיינעס[10]. היא התחתנה אתו בשנת תקנ"א.
היה להם בן יחיד, שנפטר בצעירותו.
בנו, רבי דובער, האדמו"ר האמצעי - נישא לרבנית שיינא שניאורי
ראה משפחת אדמו"ר האמצעי.
בנו, הרב חיים אברהם
ר' חיים אברהם שניאורי (אלול תקל"ז[11] - כ"ט סיוון תר"ח[12]) היה בנו של אדמו"ר הזקן ובעל חושים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ לתורה ועבודה והיה מתמיד גדול ומאריך בתפילה. תמיד היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה הרבנית רבקה - היה נהיה טוב על הלב. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים אדמו"ר האמצעי היה שולח אליו חסידים[13].
שמו בא על החתום בהסכמת ספר התניא וכן בהקדמת השולחן ערוך.
נפטר בכ"ט סיוון בשנת תר"ח ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
משפחתו
- בנו, הרב דובער שניאורסון.
- בנו, הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' הלל מפאריטש, בנו ר' רפאל מרדכי נשא את בתו של ר' הלל.
- בתו, מרת גיטא רחל גינזבורג אשת[14] רבי נחמיה גינזבורג מדוברובנה, בעל שו"ת דברי נחמיה והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם אדמו"ר הצמח צדק ורבי אייזיק מהומיל.
- בתו, מרת מוסיא הינדה פייגלסון אשת ר' שניאור זלמן פייגלסון[15].
- בתו, מרת ביילא רייזא שניאורסון אשת ר' ברוך, בן אחיו כ"ק אדמו"ר האמצעי[16].
בנו, הרב משה - נישא למרת שפרה שניאורי לבית ריבלין
הרב משה שניאורי (תמוז תקל"ט - סביבות תר"ל) היה בנו של אדמו"ר הזקן ורבה של אולע; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.
בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, ובחנוכה שנת תקנ"ח נשא לאשה את הרבנית שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע, כמה ימים לפני החתונה (בט"ו כסלו תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מהחבריא קדישא בליאזנא[17]. בחתונתו אמר אדמו"ר הזקן אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"[18]. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.
הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר רודמיסל. ר' צבי חייקין, במכתבו אל אדמו"ר המהר"ש ביום כ' אדר תרל"ז, כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת ה'תרל"א[19].
אשתו, עלתה לארץ ישראל עם ילדיה, ונפטרה ב-ז' טבת תר"ט.
משפחתו
- בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
- בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי[20].
משפחת אדמו"ר האמצעי
אדמו"ר האמצעי (ט' כסליו תקל"ד - ט' כסליו ה'תקפ"ח), היה בנו של אדמו"ר הזקן, והיה הנשיא השני של חסידות חב"ד.
היה
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הערות שוליים
- ↑ עטרת מלכות בפרק הרבנית פריידא
- ↑ שלשלת היחס שלפני ההיום יום. רבי אליהו נולד בשנת תקכ"ג, אביו רבי רבי מרדכי נולד בשנת ה'ת"צ, ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת תק"ג.
- ↑ ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
- ↑ שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).
- ↑ בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד.
- ↑ היום בשבוע והפרשה, מתוך לוח השנה של שנת תקע"ג.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
- ↑ חתן בזיווג שני של רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שלישי של דודו האדמו"ר האמצעי.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.
- ↑ שלשלת היחס.
- ↑ או תקל"ח
- ↑ בית רבי עמוד 114.
- ↑ רשימות חוברת ח'.
- ↑ בזיווג שני
- ↑ בספר תולדות משפחת הרב מלאדי, כתוב ששמו היה ר' זלמן פניקלסון, אבל בספר הצאצאים, מובא ששמו היה שניאור זלמן, ומשפחתו פייגלסון. וכותב שם בהערה, שכך נכדו סיפר, ולא כמו שכתוב בספר תולדות משפחת הרב מלאדי.
- ↑ מקור שמות בני משפחתו: ספר הצאצאים, עמודים 104-105.
- ↑ התוך פנחס החבריא קדישא של העיר ליאזנא
- ↑ נדפס בליקוטי תורה, במדבר, ח, ב
- ↑ ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת תרט"ו
- ↑ מספר 28 בספר הצאצאים.