לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק (רבי [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] מ[[ליובאוויטש]]), היו שבעה בנים (כדלהלן).
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|שמאל|כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]]]
לכ"ק [[אדמו"ר הצמח-צדק]] (רבי [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] מ[[ליובאוויטש]]), היו שבעה בנים (כדלהלן).
* רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] {{הערת שוליים|שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}}.
* רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] {{הערה|[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}}.
* רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] ([[המהרי"ל מקאפוסט]]) (- לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], חב"ד קאפוסט).
* רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] ([[המהרי"ל מקאפוסט]]) (- לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], חב"ד קאפוסט).
* רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[החרשנ"ז]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליאדי]]).
* רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[החרשנ"ז]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליאדי]]).
* רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ([[המהרי"ן]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ניעז'ין]]).
* רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ([[המהרי"ן]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ניעז'ין]]).
* רבי ירחמיאל שניאורסון, '''שהוזכר רק ב[[לשמע אוזן]], (עמ' 102), כבן חמישי של הצמח צדק, שנפטר בחיי אביו.
* רבי ירחמיאל [[שניאורסון]], '''שהוזכר רק ב[[לשמע אוזן]], (עמ' 102), כבן חמישי של ה[[צמח צדק]], שנפטר בחיי אביו.
* רבי [[יעקב שניאורסון]] - נפטר בצעירותו.
* רבי [[יעקב שניאורסון]] - נפטר בצעירותו.
* רבי [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר המהר"ש]] מליובאוויטש, המשיך את [[חסידות חב"ד]] עד לימינו אלו בפיצול חב"ד.}} ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליובאוויטש]]).
* רבי [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]]{{הערה|[[אדמו"ר המהר"ש]] מ[[ליובאוויטש]], המשיך את [[חסידות חב"ד]] עד לימינו אלו בפיצול חב"ד.}} ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליובאוויטש]]).
לאחר הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], התפצלה חב"ד לארבעה חסידויות. (ראה בהרחבה - [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]).
לאחר הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], התפצלה [[חב"ד]] לארבעה חסידויות. (ראה בהרחבה - [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]).
==רבי ברוך שלום - [[הרב"ש]]==
{{ערך מורחב|הרב"ש}}
בנו בכורו {{הערה|ראה הערה מס' 1}} של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], לא כיהן כאדמו"ר לאחר הסתלקות אביו, לעומת ארבעה {{הערה|באם נחשיב גם את [[הריי"צ מאוורוטש]], הרי זה חמישה}} מאחיו שהמשיכו את אביהם בחסידיות [[חב"ד]] שונות - [[התפצלות חסידות חב"ד|כנ"ל]], באמרו - "בזכרוני חקוקים שלשה אדמו"רים - [[רבינו הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי ה[[צ"צ]]. ראיתי את גדולתם, הרגשתי את קדושתם ונוכחתי בצידקותם. איך אני יכול למלא את מקומם?"{{הערה|ספר השיחות לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], תש"א עמ' 64}}. אך כן פרסם את תורת אביו רבותיו בערים ועיירות שונות ברחבי רוסיה הלבנה, בתור שליחות קודש.
בשריפה הידועה בליובאוויטש {{הערה|תרכ"ח}}, נשרף גם ביתו הוא, ועבר לדירה קטנה וצפופה, וגם לאחר מכן, כשביקשו בני משפחתו שיעבור לגור איתם, אמר "מה אכפת לכם שאני בחיים?".
בחג החנוכה נפל למשכב, רופאים הגיעו לבית לטפל בו.
'''תפילות'''
בהייתו במטת חוליו, שלחו פ"נ לאוהל הק' של אחיו כ"ק [[המהרי"ל]], ואחיו ה[[רחש"ז]] עוררו בעדו רבות בתפילה ותחינה. אדמו"ר הרחש"ז אף הגיע לביתו והתפלל שם שעה ארוכה - אך ביום [[ט"ז בשבט]] [[תרכ"ט]] - השיב כ"ק מרנא ורבנא הרב"ש את נשמתו ליוצרה{{הערה|מעניין לציין שכל בני [[הצמח צדק]], לא האריכו ימים.}}.
כ"ק אדמו"ר [[הריי"צ]] מספר, שביום הסתלקותו, אמר שאביו הבטיחו שהוא ישהה במחיצתו, אך ביקש שיתמנוהו כמה אמות מרחק מאביו, ואכן כיום, המגיע חבקר באוהל רבותינו ב[[ליובאוויטש]], מצבתו שלהרב"ש עומדת מול מצבתו של אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].
למרות שלא נהג בנשיאות, יש ממנו כמה מאמרי [[דא"ח]].
==רבי יהודה לייב מקאפוסט - [[המהרי"ל]]==
{{ערך מורחב|המהרי"ל}}
בנו השני של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[המהרי"ל]], נהג בנשיאות חסידות חב"ד [[קאפוסט]]{{הערה|בצוואתו של אביו, [[הצמח צדק]], נכתב שבנו האחרון - המהר"ש יהיה ממשיך דרכו היחיד. (לפני הסתלקותו של [[הצמח צדק]], כתב בצוואה שגם [[המהרי"ל]] יהיה אדמו"ר במקביל, אך לאחר שראה אביהם שנוהג הוא באדמו"רות עוד קודם הסתלקותו הוא, ציווה שרק [[המהר"ש]] ימשיך דרכו. [[המהרי"ל|ראה כאן]]}}, למשך שמונה חודשים בערך {{הערה|יש שאומרים, שמפני שראה את חסידות אחיו הצעיר - [[המהר"ש]], דלה וקטנה, אך אין זה מאומת באופן וודאי)}}.
בתקופת ילדותו, נהג כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] להשען עליו בזמן אמירת מאמר, והיה מכנה אותו 'מיין סטענדער', סיפר המהרי"ל שפעם אמר ברציפות קרוב לי"ח שעות!
נסתלק בג' חשוון תרכ"ז, ומנוחתו כבוד ב[[קאפוסט]].
==רבי חיים שניאור זלמן מליאדי - [[רחש"ז מליאדי|הרחש[נ]"ז]]==
{{ערך מורחב|רחש"ז}}
בנו השלישי של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[הרחש"ז]], נולד בשנת תקע"ד. בילדותו נחלה, וע"פ החלטת אביו - הוסף לו השם 'חיים'. היה ידוע כבעל מופת גדול (-עוד בימי אביו היה נשלח [כשאר אחיו] למחוזות שונים לחזק את החסידים, והיו נשמעים אחריו מופתים רבים), ושלוש שנים לאחר הסתלקות אביו (תרכ"ט), נסע להתגורר ב[[לאדי|ליאדי]], ושנה לאחר מכן - קיבל את הנשיאות ע"פ בקשת תושבי המקום. נהג בנשיאות אחת-עשרה שנה. לאחר נהג בנשיאות בנו [[המהרי"ד שניאורסון]], ובמקביל - חתנו רבי לוי יצחק מסיראטין, אך לרוח שושלת צ'רקע'ס, פחות לרוח חב"ד. נסתלק בד' טבת תר"מ, ומנוחתו כבוד בליאדי.
==רבי ישראל נח מניעז'ין - [[המהרי"ן]]==
{{ערך מורחב|המהרי"ן}}
בנו הרביעי של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[המהרי"ן]], נולד [[תקע"ה]]. היה ידוע כפוסק גדול, אף אביו סמך עליו בשאלות קשות שגדולי הדור לא העזו לפסוק בעצמם (- אביו אף היה שולח אליו חסידים עם שאלות שונות). לאחר הסתלקות אביו, נותר לדור בליובאוויטש שנתיים, וב[[תרכ"ח]] עבר להתגורר בעיר [[ניעז'ין]], שם מונה לאדמו"ר בקרב חסידי חב"ד המתגוררים במקום. נסתלק בי"ז ניסן תרמ"ג, ומנוחתו כבוד באוהל סבו - [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעזי'ן]].
==רבי יוסף יצחק מאוורוטש - [[הריי"צ מאוורוטש|הריי"צ (מאוורוטש)]]==
{{ערך מורחב|הריי"צ מאוורוטש}}
בנו החמישי של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[הריי"צ מאוורוטש|הריי"צ]], נולד בשנת [[תקפ"ב]]. בשנת תרי"ט נהג באדמו"רות על חסידי [[צ'רנוביל]] שיקבל על עצמו את הנשיאות, וכך הוה. עיקר ה'חסידות' שלו היתה בעיקר 'תורות' קצרות, מאשר מאמרים. נסתלק בשנת תרל"ז, ומנוחתו כבוד באוורוטש.
==טבלת ההתפצלות==
{| class="wikitable"
|-
! שם !! כינוי !! חסידות
|-
| רבי ברוך שלום || [[הרב"ש]] || ---
|-
| רבי יהודה לייב || [[המהרי"ל]] || [[קאפוסט]]
|-
| רבי חיים שניאור זלמן || [[הרחש"ז]] || [[ליאדי]]
|-
| רבי יוסף יצחק || [[הריי"צ מאוורוטש|הריי"צ]] || [[אוורוטש]]
בנו בכורו [3] של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, לא כיהן כאדמו"ר לאחר הסתלקות אביו, לעומת ארבעה [4] מאחיו שהמשיכו את אביהם בחסידיות חב"ד שונות - כנ"ל, באמרו - "בזכרוני חקוקים שלשה אדמו"רים - רבינו הזקן, אדמו"ר האמצעי ואבי הצ"צ. ראיתי את גדולתם, הרגשתי את קדושתם ונוכחתי בצידקותם. איך אני יכול למלא את מקומם?"[5]. אך כן פרסם את תורת אביו רבותיו בערים ועיירות שונות ברחבי רוסיה הלבנה, בתור שליחות קודש.
בשריפה הידועה בליובאוויטש [6], נשרף גם ביתו הוא, ועבר לדירה קטנה וצפופה, וגם לאחר מכן, כשביקשו בני משפחתו שיעבור לגור איתם, אמר "מה אכפת לכם שאני בחיים?".
בחג החנוכה נפל למשכב, רופאים הגיעו לבית לטפל בו.
תפילות
בהייתו במטת חוליו, שלחו פ"נ לאוהל הק' של אחיו כ"ק המהרי"ל, ואחיו הרחש"ז עוררו בעדו רבות בתפילה ותחינה. אדמו"ר הרחש"ז אף הגיע לביתו והתפלל שם שעה ארוכה - אך ביום ט"ז בשבטתרכ"ט - השיב כ"ק מרנא ורבנא הרב"ש את נשמתו ליוצרה[7].
כ"ק אדמו"ר הריי"צ מספר, שביום הסתלקותו, אמר שאביו הבטיחו שהוא ישהה במחיצתו, אך ביקש שיתמנוהו כמה אמות מרחק מאביו, ואכן כיום, המגיע חבקר באוהל רבותינו בליובאוויטש, מצבתו שלהרב"ש עומדת מול מצבתו של אביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
בנו השלישי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הרחש"ז, נולד בשנת תקע"ד. בילדותו נחלה, וע"פ החלטת אביו - הוסף לו השם 'חיים'. היה ידוע כבעל מופת גדול (-עוד בימי אביו היה נשלח [כשאר אחיו] למחוזות שונים לחזק את החסידים, והיו נשמעים אחריו מופתים רבים), ושלוש שנים לאחר הסתלקות אביו (תרכ"ט), נסע להתגורר בליאדי, ושנה לאחר מכן - קיבל את הנשיאות ע"פ בקשת תושבי המקום. נהג בנשיאות אחת-עשרה שנה. לאחר נהג בנשיאות בנו המהרי"ד שניאורסון, ובמקביל - חתנו רבי לוי יצחק מסיראטין, אך לרוח שושלת צ'רקע'ס, פחות לרוח חב"ד. נסתלק בד' טבת תר"מ, ומנוחתו כבוד בליאדי.
בנו הרביעי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, המהרי"ן, נולד תקע"ה. היה ידוע כפוסק גדול, אף אביו סמך עליו בשאלות קשות שגדולי הדור לא העזו לפסוק בעצמם (- אביו אף היה שולח אליו חסידים עם שאלות שונות). לאחר הסתלקות אביו, נותר לדור בליובאוויטש שנתיים, ובתרכ"ח עבר להתגורר בעיר ניעז'ין, שם מונה לאדמו"ר בקרב חסידי חב"ד המתגוררים במקום. נסתלק בי"ז ניסן תרמ"ג, ומנוחתו כבוד באוהל סבו - אדמו"ר האמצעי בניעזי'ן.
בנו החמישי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הריי"צ, נולד בשנת תקפ"ב. בשנת תרי"ט נהג באדמו"רות על חסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו את הנשיאות, וכך הוה. עיקר ה'חסידות' שלו היתה בעיקר 'תורות' קצרות, מאשר מאמרים. נסתלק בשנת תרל"ז, ומנוחתו כבוד באוורוטש.
↑בצוואתו של אביו, הצמח צדק, נכתב שבנו האחרון - המהר"ש יהיה ממשיך דרכו היחיד. (לפני הסתלקותו של הצמח צדק, כתב בצוואה שגם המהרי"ל יהיה אדמו"ר במקביל, אך לאחר שראה אביהם שנוהג הוא באדמו"רות עוד קודם הסתלקותו הוא, ציווה שרק המהר"ש ימשיך דרכו. ראה כאן
↑יש שאומרים, שמפני שראה את חסידות אחיו הצעיר - המהר"ש, דלה וקטנה, אך אין זה מאומת באופן וודאי)
