משתמש:ידע חסידי/בני הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הסרת קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק באמצעות HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
לכ"ק [[אדמו"ר הצמח-צדק]] (רבי [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] מ[[ליובאוויטש]]), היו שבעה בנים (כדלהלן). | לכ"ק [[אדמו"ר הצמח-צדק]] (רבי [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] מ[[ליובאוויטש]]), היו שבעה בנים (כדלהלן). | ||
* רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] {{ | * רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] {{הערה|[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}}. | ||
* רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] ([[המהרי"ל מקאפוסט]]) (- לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], חב"ד קאפוסט). | * רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] ([[המהרי"ל מקאפוסט]]) (- לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], חב"ד קאפוסט). | ||
* רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[החרשנ"ז]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליאדי]]). | * רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[החרשנ"ז]]) ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליאדי]]). | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
* רבי ירחמיאל [[שניאורסון]], '''שהוזכר רק ב[[לשמע אוזן]], (עמ' 102), כבן חמישי של ה[[צמח צדק]], שנפטר בחיי אביו. | * רבי ירחמיאל [[שניאורסון]], '''שהוזכר רק ב[[לשמע אוזן]], (עמ' 102), כבן חמישי של ה[[צמח צדק]], שנפטר בחיי אביו. | ||
* רבי [[יעקב שניאורסון]] - נפטר בצעירותו. | * רבי [[יעקב שניאורסון]] - נפטר בצעירותו. | ||
* רבי [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]]{{ | * רבי [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]]{{הערה|[[אדמו"ר המהר"ש]] מ[[ליובאוויטש]], המשיך את [[חסידות חב"ד]] עד לימינו אלו בפיצול חב"ד.}} ( - לאחר [[התפצלות חסידות חב"ד|ההתפצלות]], [[חב"ד ליובאוויטש]]). | ||
לאחר הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], התפצלה [[חב"ד]] לארבעה חסידויות. (ראה בהרחבה - [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]). | לאחר הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], התפצלה [[חב"ד]] לארבעה חסידויות. (ראה בהרחבה - [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]). | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{ערך מורחב|הרב"ש}} | {{ערך מורחב|הרב"ש}} | ||
בנו בכורו {{ | בנו בכורו {{הערה|ראה הערה מס' 1}} של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], לא כיהן כאדמו"ר לאחר הסתלקות אביו, לעומת ארבעה {{הערה|באם נחשיב גם את [[הריי"צ מאוורוטש]], הרי זה חמישה}} מאחיו שהמשיכו את אביהם בחסידיות [[חב"ד]] שונות - [[התפצלות חסידות חב"ד|כנ"ל]], באמרו - "בזכרוני חקוקים שלשה אדמו"רים - [[רבינו הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי ה[[צ"צ]]. ראיתי את גדולתם, הרגשתי את קדושתם ונוכחתי בצידקותם. איך אני יכול למלא את מקומם?"{{הערה|ספר השיחות לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], תש"א עמ' 64}}. אך כן פרסם את תורת אביו רבותיו בערים ועיירות שונות ברחבי רוסיה הלבנה, בתור שליחות קודש. | ||
בשריפה הידועה בליובאוויטש {{ | בשריפה הידועה בליובאוויטש {{הערה|תרכ"ח}}, נשרף גם ביתו הוא, ועבר לדירה קטנה וצפופה, וגם לאחר מכן, כשביקשו בני משפחתו שיעבור לגור איתם, אמר "מה אכפת לכם שאני בחיים?". | ||
בחג החנוכה נפל למשכב, רופאים הגיעו לבית לטפל בו. | בחג החנוכה נפל למשכב, רופאים הגיעו לבית לטפל בו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''תפילות''' | '''תפילות''' | ||
בהייתו במטת חוליו, שלחו פ"נ לאוהל הק' של אחיו כ"ק [[המהרי"ל]], ואחיו ה[[רחש"ז]] עוררו בעדו רבות בתפילה ותחינה. אדמו"ר הרחש"ז אף הגיע לביתו והתפלל שם שעה ארוכה - אך ביום [[ט"ז בשבט]] [[תרכ"ט]] - השיב כ"ק מרנא ורבנא הרב"ש את נשמתו ליוצרה{{ | בהייתו במטת חוליו, שלחו פ"נ לאוהל הק' של אחיו כ"ק [[המהרי"ל]], ואחיו ה[[רחש"ז]] עוררו בעדו רבות בתפילה ותחינה. אדמו"ר הרחש"ז אף הגיע לביתו והתפלל שם שעה ארוכה - אך ביום [[ט"ז בשבט]] [[תרכ"ט]] - השיב כ"ק מרנא ורבנא הרב"ש את נשמתו ליוצרה{{הערה|מעניין לציין שכל בני [[הצמח צדק]], לא האריכו ימים.}}. | ||
כ"ק אדמו"ר [[הריי"צ]] מספר, שביום הסתלקותו, אמר שאביו הבטיחו שהוא ישהה במחיצתו, אך ביקש שיתמנוהו כמה אמות מרחק מאביו, ואכן כיום, המגיע חבקר באוהל רבותינו ב[[ליובאוויטש]], מצבתו שלהרב"ש עומדת מול מצבתו של אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | כ"ק אדמו"ר [[הריי"צ]] מספר, שביום הסתלקותו, אמר שאביו הבטיחו שהוא ישהה במחיצתו, אך ביקש שיתמנוהו כמה אמות מרחק מאביו, ואכן כיום, המגיע חבקר באוהל רבותינו ב[[ליובאוויטש]], מצבתו שלהרב"ש עומדת מול מצבתו של אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==רבי יהודה לייב מקאפוסט - [[המהרי"ל]]== | ==רבי יהודה לייב מקאפוסט - [[המהרי"ל]]== | ||
{{ערך מורחב|המהרי"ל}} | {{ערך מורחב|המהרי"ל}} | ||
בנו השני של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[המהרי"ל]], נהג בנשיאות חסידות חב"ד [[קאפוסט]]{{ | בנו השני של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]], [[המהרי"ל]], נהג בנשיאות חסידות חב"ד [[קאפוסט]]{{הערה|בצוואתו של אביו, [[הצמח צדק]], נכתב שבנו האחרון - המהר"ש יהיה ממשיך דרכו היחיד. (לפני הסתלקותו של [[הצמח צדק]], כתב בצוואה שגם [[המהרי"ל]] יהיה אדמו"ר במקביל, אך לאחר שראה אביהם שנוהג הוא באדמו"רות עוד קודם הסתלקותו הוא, ציווה שרק [[המהר"ש]] ימשיך דרכו. [[המהרי"ל|ראה כאן]]}}, למשך שמונה חודשים בערך {{הערה|יש שאומרים, שמפני שראה את חסידות אחיו הצעיר - [[המהר"ש]], דלה וקטנה, אך אין זה מאומת באופן וודאי)}}. | ||
בתקופת ילדותו, נהג כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] להשען עליו בזמן אמירת מאמר, והיה מכנה אותו 'מיין סטענדער', סיפר המהרי"ל שפעם אמר ברציפות קרוב לי"ח שעות! | בתקופת ילדותו, נהג כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] להשען עליו בזמן אמירת מאמר, והיה מכנה אותו 'מיין סטענדער', סיפר המהרי"ל שפעם אמר ברציפות קרוב לי"ח שעות! | ||
גרסה אחרונה מ־01:56, 4 באוקטובר 2021
לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק (רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש), היו שבעה בנים (כדלהלן).
- רבי ברוך שלום שניאורסון [1].
- רבי יהודה לייב (המהרי"ל מקאפוסט) (- לאחר ההתפצלות, חב"ד קאפוסט).
- רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (החרשנ"ז) ( - לאחר ההתפצלות, חב"ד ליאדי).
- רבי ישראל נח שניאורסון (המהרי"ן) ( - לאחר ההתפצלות, חב"ד ניעז'ין).
- רבי ירחמיאל שניאורסון, שהוזכר רק בלשמע אוזן, (עמ' 102), כבן חמישי של הצמח צדק, שנפטר בחיי אביו.
- רבי יעקב שניאורסון - נפטר בצעירותו.
- רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)[2] ( - לאחר ההתפצלות, חב"ד ליובאוויטש).
לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, התפצלה חב"ד לארבעה חסידויות. (ראה בהרחבה - התפצלות חסידות חב"ד).
רבי ברוך שלום - הרב"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הרב"ש |
בנו בכורו [3] של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, לא כיהן כאדמו"ר לאחר הסתלקות אביו, לעומת ארבעה [4] מאחיו שהמשיכו את אביהם בחסידיות חב"ד שונות - כנ"ל, באמרו - "בזכרוני חקוקים שלשה אדמו"רים - רבינו הזקן, אדמו"ר האמצעי ואבי הצ"צ. ראיתי את גדולתם, הרגשתי את קדושתם ונוכחתי בצידקותם. איך אני יכול למלא את מקומם?"[5]. אך כן פרסם את תורת אביו רבותיו בערים ועיירות שונות ברחבי רוסיה הלבנה, בתור שליחות קודש.
בשריפה הידועה בליובאוויטש [6], נשרף גם ביתו הוא, ועבר לדירה קטנה וצפופה, וגם לאחר מכן, כשביקשו בני משפחתו שיעבור לגור איתם, אמר "מה אכפת לכם שאני בחיים?".
בחג החנוכה נפל למשכב, רופאים הגיעו לבית לטפל בו.
תפילות
בהייתו במטת חוליו, שלחו פ"נ לאוהל הק' של אחיו כ"ק המהרי"ל, ואחיו הרחש"ז עוררו בעדו רבות בתפילה ותחינה. אדמו"ר הרחש"ז אף הגיע לביתו והתפלל שם שעה ארוכה - אך ביום ט"ז בשבט תרכ"ט - השיב כ"ק מרנא ורבנא הרב"ש את נשמתו ליוצרה[7].
כ"ק אדמו"ר הריי"צ מספר, שביום הסתלקותו, אמר שאביו הבטיחו שהוא ישהה במחיצתו, אך ביקש שיתמנוהו כמה אמות מרחק מאביו, ואכן כיום, המגיע חבקר באוהל רבותינו בליובאוויטש, מצבתו שלהרב"ש עומדת מול מצבתו של אביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
למרות שלא נהג בנשיאות, יש ממנו כמה מאמרי דא"ח.
רבי יהודה לייב מקאפוסט - המהרי"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – המהרי"ל |
בנו השני של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, המהרי"ל, נהג בנשיאות חסידות חב"ד קאפוסט[8], למשך שמונה חודשים בערך [9].
בתקופת ילדותו, נהג כ"ק אדמו"ר האמצעי להשען עליו בזמן אמירת מאמר, והיה מכנה אותו 'מיין סטענדער', סיפר המהרי"ל שפעם אמר ברציפות קרוב לי"ח שעות!
נסתלק בג' חשוון תרכ"ז, ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
רבי חיים שניאור זלמן מליאדי - הרחש[נ]"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו השלישי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הרחש"ז, נולד בשנת תקע"ד. בילדותו נחלה, וע"פ החלטת אביו - הוסף לו השם 'חיים'. היה ידוע כבעל מופת גדול (-עוד בימי אביו היה נשלח [כשאר אחיו] למחוזות שונים לחזק את החסידים, והיו נשמעים אחריו מופתים רבים), ושלוש שנים לאחר הסתלקות אביו (תרכ"ט), נסע להתגורר בליאדי, ושנה לאחר מכן - קיבל את הנשיאות ע"פ בקשת תושבי המקום. נהג בנשיאות אחת-עשרה שנה. לאחר נהג בנשיאות בנו המהרי"ד שניאורסון, ובמקביל - חתנו רבי לוי יצחק מסיראטין, אך לרוח שושלת צ'רקע'ס, פחות לרוח חב"ד. נסתלק בד' טבת תר"מ, ומנוחתו כבוד בליאדי.
רבי ישראל נח מניעז'ין - המהרי"ן[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – המהרי"ן |
בנו הרביעי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, המהרי"ן, נולד תקע"ה. היה ידוע כפוסק גדול, אף אביו סמך עליו בשאלות קשות שגדולי הדור לא העזו לפסוק בעצמם (- אביו אף היה שולח אליו חסידים עם שאלות שונות). לאחר הסתלקות אביו, נותר לדור בליובאוויטש שנתיים, ובתרכ"ח עבר להתגורר בעיר ניעז'ין, שם מונה לאדמו"ר בקרב חסידי חב"ד המתגוררים במקום. נסתלק בי"ז ניסן תרמ"ג, ומנוחתו כבוד באוהל סבו - אדמו"ר האמצעי בניעזי'ן.
רבי יוסף יצחק מאוורוטש - הריי"צ (מאוורוטש)[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הריי"צ מאוורוטש |
בנו החמישי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הריי"צ, נולד בשנת תקפ"ב. בשנת תרי"ט נהג באדמו"רות על חסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו את הנשיאות, וכך הוה. עיקר ה'חסידות' שלו היתה בעיקר 'תורות' קצרות, מאשר מאמרים. נסתלק בשנת תרל"ז, ומנוחתו כבוד באוורוטש.
טבלת ההתפצלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| שם | כינוי | חסידות |
|---|---|---|
| רבי ברוך שלום | הרב"ש | --- |
| רבי יהודה לייב | המהרי"ל | קאפוסט |
| רבי חיים שניאור זלמן | הרחש"ז | ליאדי |
| רבי יוסף יצחק | הריי"צ | אוורוטש |
| רבי ישראל נח | המהרי"ן | ניעז'ין |
| רבי יעקב | --- | --- |
| רבי שמואל | המהר"ש | ליובאוויטש |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התפצלות חסידות חב"ד.
- הצמח צדק.
- ברוך שלום שניאורסון.
- המהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.
- הרחש"ז מליאדי.
- ישראל נח שניאורסון.
- יעקב שניאורסון.
- כ"ק אדמו"ר מהר"ש, רבי שמואל מליובאוויטש.
- חב"ד ליובאוויטש.
- חב"ד קאפוסט.
- חב"ד ליאדי.
- חב"ד ניעז'ין.
הערות שוליים
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
- ↑ אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, המשיך את חסידות חב"ד עד לימינו אלו בפיצול חב"ד.
- ↑ ראה הערה מס' 1
- ↑ באם נחשיב גם את הריי"צ מאוורוטש, הרי זה חמישה
- ↑ ספר השיחות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, תש"א עמ' 64
- ↑ תרכ"ח
- ↑ מעניין לציין שכל בני הצמח צדק, לא האריכו ימים.
- ↑ בצוואתו של אביו, הצמח צדק, נכתב שבנו האחרון - המהר"ש יהיה ממשיך דרכו היחיד. (לפני הסתלקותו של הצמח צדק, כתב בצוואה שגם המהרי"ל יהיה אדמו"ר במקביל, אך לאחר שראה אביהם שנוהג הוא באדמו"רות עוד קודם הסתלקותו הוא, ציווה שרק המהר"ש ימשיך דרכו. ראה כאן
- ↑ יש שאומרים, שמפני שראה את חסידות אחיו הצעיר - המהר"ש, דלה וקטנה, אך אין זה מאומת באופן וודאי)
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |