ברכה אחרונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{מצוות}} '''ברכות אחרונות''' לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן: ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשו…) |
אין תקציר עריכה |
||
(13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי מברך ברכה אחרונה.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ה[[התוועדות]]]] | |||
'''ברכות אחרונות''' לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן: | '''ברכות אחרונות''' לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן: | ||
ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות. | ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות. | ||
בעוד | בעוד ש[[ברכת המזון]] היא לכל הדיעות מה[[תורה]], ישנה מחלוקת על חיוב הברכה מעין שלוש, אם הינה מהתורה. ברכת בורא נפשות היא מדרבנן לכל הדיעות. | ||
{{ערך מורחב|ברכת המזון}} | |||
== ברכת מעין שלוש == | |||
על אף ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מזכיר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו. | על אף ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מזכיר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו. | ||
== להזכיר לאחרים == | |||
מנהגו של רבי [[משה איסרליש]], הרמ"א, היה ללכת ב[[יום הפורים]] לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה. | מנהגו של רבי [[משה איסרליש]], הרמ"א, היה ללכת ב[[יום הפורים]] לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה. | ||
[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה. | |||
אם | [[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך. | ||
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה. | |||
== | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)] | |||
[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)] | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אכילה ושתיה]] |
גרסה אחרונה מ־23:15, 22 במאי 2021
ברכות אחרונות לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן:
ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות.
בעוד שברכת המזון היא לכל הדיעות מהתורה, ישנה מחלוקת על חיוב הברכה מעין שלוש, אם הינה מהתורה. ברכת בורא נפשות היא מדרבנן לכל הדיעות.
ערך מורחב – ברכת המזון |
ברכת מעין שלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.
להזכיר לאחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.
הרבי למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות והתוועדויות לברך ברכה אחרונה.
הרבי הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל התוועדות להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות קודש תשל"ו חלק א', עמ' (374)
מצוות |
---|
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
מצוות עשה נבחרות |
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
מצוות לא תעשה נבחרות |
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |