חיים בן עטר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]] | [[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]] | ||
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ( | רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
גרסה מ־21:10, 10 במאי 2021
רבי חיים בן משה אבן עטר הידוע בכינויי "אור החיים" הקדוש (תנ"ו - ט"ו תמוז תק"ג), מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה.
תולדות חיים
נולד בשנת תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור לארץ הקודש.
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
בחודש סיוון תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא[1] בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה. בראש חודש מנחם אב תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.
בסוף שנת תק"ב עלה לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לתורת הנסתר. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר טבריה ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון לירושלים, ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של הרמב"ם.[2]
נפטר במוצאי שבת אור לט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
קשריו עם הבעל שם טוב
למרות שהתגורר רוב שנותיו במרוקו ובארץ ישראל, מקובל שקשריו עם הבעש"ט, אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת נשמתו, על אף שלא היה נוכח שם בגשמיות. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו[3] שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם : מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את נפש דדוד ורוח דדוד.[4]
כאשר נסע רבי אברהם גרשון מקיטוב לארץ ישראל אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם האור החיים וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל משיח, ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?
אחת מהשאלות שאותן שאל רבי גרשון מקיטוב את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל נשמות נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על פולין ורגלו האחרת על שאר העולם[5].
חיבורו אור החיים
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט.[6] כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה אדמו"ר הריי"צ, כן קיבלתי. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).
בפירושו, נרמז שהוא המלך המשיח שבדורו, ובלשונו[7] "משיח ה' ושמו חיים".[8].
בעיר שקלוב היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי ישראל מרוז'ין.[9]קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י(במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.
בגניזה החרסונית מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' גרשון מקיטוב.
מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.[10].
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ברוח הקודש ובנבואה וכל פעם שומע תורה מהקב"ה בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.
מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שבשבת בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.
- ↑ כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.
- ↑ הנודע ביהודה.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו.
- ↑ כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב. מובא בקובצי התמים. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).
- ↑ בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.
- ↑ יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי מלך המשיח עיבורו ולידתו בארץ הקודש, דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.
- ↑ במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו.