מאה ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←מניין הברכות: העריכה הקודמת מועתקת מהמכלול) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מאה ברכות''', היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה". | '''מאה ברכות''', היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה". | ||
==מקור התקנה== | ==מקור התקנה== | ||
ב[[גמרא]] [[מסכת מנחות|מנחות]]{{הערה|מנחות מג, סוף ע"ב.}} מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר ב[[תורה]]{{הערה|[[פרשת עקב|עקב]] י,יב.}} "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם [[רש"י]] | ב[[גמרא]] [[מסכת מנחות|מנחות]]{{הערה|מנחות מג, סוף ע"ב.}} מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר ב[[תורה]]{{הערה|[[פרשת עקב|עקב]] י,יב.}} "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם [[רש"י]] "קרי ביה מאה", וה[[תוספות]] פרשו שם{{הערה|ד"ה שואל.}}, שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'{{הערה|וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.}}, ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.}}. השדי חמד{{הערה|מערכת הח' כלל לד.}} הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א{{הערה|מחזיק ברכה סימן רצ אות א.}} כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות. | ||
==מתקנה== | ==מתקנה== | ||
המפרשים{{הערה|לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.}} למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|כד הקמח.}}, אך עם זאת הטור{{הערה|או"ח, סימן מו.}} כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, ש[[דוד המלך]] תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי{{הערה|כד הקמח ע' ברכה}} ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מ[[עם ישראל]], וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש. | המפרשים{{הערה|לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.}} למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|כד הקמח.}}, אך עם זאת הטור{{הערה|או"ח, סימן מו.}} כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, ש[[דוד המלך]] תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי{{הערה|כד הקמח ע' ברכה}} ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מ[[עם ישראל]], וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש. | ||
גרסה מ־20:43, 13 באפריל 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מאה ברכות, היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה".
מקור התקנה
בגמרא מנחות[1] מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר בתורה[2] "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם רש"י "קרי ביה מאה", והתוספות פרשו שם[3], שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'[4], ונפסק להלכה בשולחן ערוך[5]. השדי חמד[6] הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א[7] כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות.
מתקנה
המפרשים[8] למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי משה רבינו[9], אך עם זאת הטור[10] כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, שדוד המלך תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי[11] ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מעם ישראל, וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש.
בשנת תנש"א עורר הרבי להרגיל את בני ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום[12].
מניין הברכות
המשנה ברורה [13] מונה מנין מאה הברכות:
- ברכת המפיל - 1.
- ברכת נטילת ידיים - 2.
- ברכל אשר יצר - 3.
- ברכות השחר - 4- 19.
- ברכות התורה - 22 - 20[14].
- ברכת ציצית - 23.
- ברכה על התפילין - 24[15].
- ברוך שאמר - ישבתח - 26- 27.
- ברכת קריאת שמע של שחית וערבית - 28 - 35.
- ברכות שמונה עשרה בשלושת התפילות - 36 - 92.
את שאר הברכות ניתן להשלים בקלות, על ידי סעודה, הכוללת נטילת ידים, ברכת המוציא, ברכת המזון, ועל ידי שאר ברכות הנהנין.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מאה ברכות לכול - כיצד? התקשרות גיליון 478
- הרב מרדכי מנשה לאופר, להתרגל ב'מאה ברכות' התקשרות גיליון 1007
- הרב שלום דב וולפא מאה ברכות באתר חב"ד בישראל
הערות שוליים
- ↑ מנחות מג, סוף ע"ב.
- ↑ עקב י,יב.
- ↑ ד"ה שואל.
- ↑ וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.
- ↑ או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.
- ↑ מערכת הח' כלל לד.
- ↑ מחזיק ברכה סימן רצ אות א.
- ↑ לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.
- ↑ כד הקמח.
- ↑ או"ח, סימן מו.
- ↑ כד הקמח ע' ברכה
- ↑ שלשלת היחס עמ' 36.
- ↑ אורח חיים סימן מו סקי"ד
- ↑ לדעת הרמ"א שהם שלוש ברכות.
- ↑ ולמנהג המברכים שני ברכות 25.