| כל תבניות "פתגם חסידי"
|
| 201
|
בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש, ואפילו מי שמוחו אינו מוכשר כל כך להבין ענין עמוק בחסידות, הרי לדרכי החסידות כולנו מוכשרים. כמו כן, דרכי החסידות הן דבר שבא על פי הרגילות.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 202
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 203
|
אין לך גילוי שלא קדם לו העלם, וכגודל ההעלם - כן גודל הגילוי
— אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה שיר השירים ב, א
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 204
|
צדיק עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור. חסיד אומר מילה, והעולם אומר: סטירה חולפת, אך אמירה נשארת
— אדמו"ר הרש"ב, ספר השיחות תש"ד עמוד 15
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 205
|
חסיד – בכל יום ויום מתחדשים אצלו ענינים בעבודתו
— הרבי, אגרות קודש חלק ג' עמוד תקמה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 206
|
ככל שהדבר הוא יותר שאפתני ויותר בעל ערך, כך המאמץ וההקרבה חייבים להיות גדולים יותר, והם בעצמם קנה מידה לבחון כמה הדבר חשוב
— הרבי, אגרת קודש משנת תשל"ב, תרגום מאנגלית
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 207
|
במענה למכתבו איך מסתדרות מידות החסד והרחמים של הקב"ה עם אסונות טבע עולמיים . . האמת היא שכל הסתכלות על איזה נושא שיהיה בצורת קצרת-רואי שמכסה רק חלק קטן של זמן, מוכרחה להיות שגויה, ומה שיכול להיראות כדבר שלילי יקבל מראה אחר לגמרי אם יודעים את האמת המלאה של הנושא לפני זה ואחרי זה. וכן הוא לגבי כל הסתגלות של בן אדם על מאורע עולמי, הוא מוציא את המאורע שנבחן בהסתכלות זו מתוך המסגרת הנצית - שרשרת של מאורעות שהתרחשו לפני כן ושיתרחשו לאחר מכן
— הרבי, אגרת משושן פורים תשי"ב, תרגום מאנגלית (כפר חב"ד 1877 עמוד 11)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 208
|
לאיש ציבור אין חיים פרטיים
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 209
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 210
|
צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי. יש לספר דבר דבר על אופנו. אין לייפות את הסיפור בביאורים והסברים משל הסיפור
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 211
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 212
|
— ליקוטי דיבורים ליקוט כ' סעיף מ"ב.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 213
|
— ליקוטי דיבורים ליקוט י"ז סעיף י"ט.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 214
|
עצת חז"ל היא: "עשה לך רב וקנה לך חבר". שני הדברים, רב וחבר, ישנה שייכות ביניהם - אם אין רב, החבר אינו חבר; אם אין חבר, אין רב
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 215
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 216
|
אותה החזרה בתשובה שיכולה לבוא על ידי פוגרום או על ידי מלך ושר קשה כהמן חס ושלום, מסוגלים להביא גם התוועדות חסידית או זכרונות מבית חסידי, בטוב ובלי יסורים חס ושלום
— לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 162
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 217
|
בעבר, פחות למדו חסידות ופחות ידעו - הכרתי זקני החסידים שידעו רק מאמרים ספורים - אך מה שלמדו, "חיו" בזה. היום, לומדים יותר ויודעים יותר, אך חסרה עבודת התפילה, חסר ההרגש הפנימי.
ידיעה וחיות הם שני ענינים נפרדים
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 218
|
כל ביקורת והוכחה יהיה נעימה לך, וכל שבח והודיה תהיה מאוסה עליך, כי הראשון יביא תועלת בחריצות והשתדלות, והאחרון מביא שגיאות ועצלות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 219
|
על כל דבר צריכים להביט כפי שהוא לאחר המעשה, איך שהוא יהיה מחר בבוקר
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 220
|
בעניין הנוגע לאמת, אין מקום לשום פשרות והתאמות, שכן אפילו %99 מהאמת אינם כל האמת, ולכן אינם אמת כלל. מיותר לומר ש-%99 עדיפים על %98. אבל אל לו לאדם להשלות עצמו באמונה שזוהי כל האמת. למעשה, הרמב"ם פוסק שאם יהודי מקבל על עצמו את כל התורה מלבד אות אחת, הוא נחשב כמי שמכחיש את התורה כולה, משום שאמת ופשרה סותרות זו את זו
— ממכתב הרבי ד' אדר שני תשל"ח (תרגום מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 221
|
אם השומעים לא מבינים חסידות 'כנתינתה מסיני', צריך לומר להם דברים שיבינו, אך לדעת שאין זו חסידות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 222
|
אנו חיילים בקו החזית. חייל בקו החזית לא צריך מעדנים ותענוגות. כשיוצאים מקו החזית - אז מתחילים לצרוך תענוגות...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 223
|
המעשה הוא העיקר. נניח שרופא רושם תרופה לחולה, ולחולה יש את מיטב הכוונות ליטול את התרופה; יתירה מזו, הוא אפילו מטריח את עצמו להזמין אותה מהרוקח, מציב אותה מולו, ומביט עליה במשך זמן באהבה וממשיך להצהיר במשך כל היום שהוא מאמין ביעילותה של התרופה, ואולם, כל עוד הוא לא ייטול בפועל את התרופה כפי שרשם הרופא, כל הכוונות וההצהרות הטובות לא יביאו כל תועלת. לעומת זאת, גם אם אותו חולה יצהיר שהוא לא מאמין ביעילותה של התרופה אך אף על פי כן הוא נוטל אותה כפי שרשם הרופא - היא כן תועיל.
— ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 224
|
כל מי שיש לו אפילו ידע שטחי בהיסטוריה של עמנו, יודע שכל אותן תנועות שסוטות מהנתיב של קיום המצוות בפועל אינן שורדות לאורך זמן, לא יותר מאשר כמה עשורים, או מקסימום כמה מאות שנים.
— ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 225
|
אני יכול להבטיח לך שעבודת השליחות של חסידי חב"ד שנעשית מתוך גישה נכונה של כנות ואהבה אמיתית, ובד בבד על ידי הוראת דוגמא חיה - הוכחה כמוצלחת מאוד.
— ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 226
|
אנשים אינם חיים בתוך וואקום. מוכרח להיות שלאדם אחד תהיה השפעה על אחרים בסביבה.
— ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 227
|
המאמץ בדרך הטבע הוא רק 'ארנק'. ברור שזוהי שטות לבזבז את כל המאמצים בניסיון להכין ארנק ענק, בעוד ששוכחים לעשות את הדברים שהם בעצם מקור הברכה שצריכה למלא את הארנק, שהרי איזו תועלת יש בארנק אם אין מה לשים בתוכו?!...
— ממכתב ראש חודש אדר שני תשכ"ז (מתורגם), כפר חב"ד 1878 עמוד 13
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 228
|
מההכרח הגדול שבכל שבוע ושבוע יבקר או על כל פנים ידבר בטלפון עם מספר מסוים של מכירים . . ומהנכון הי' שיעריך רשימה מכל מכיריו, ויציין מן הצד היום שדבר או נפגש עם פלוני, וכשיעיין בזו הרשימה מזמן לזמן, הרי זה עצמו יזכירו להפגש או לדבר עם עוד הנשארים וכו', ותועלת שבדבר מי ישורנו...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 229
|
רואים במוחש שכל דבר הנעשה בחיוניות מגיע לתוצאות ביותר הצלחה וביתר שלימות, ופעולה כזו עושה את הרושם הראוי על אחרים כדי שימשכו לאותה אווירה ורוח, שכן ההשפעה הטובה ביותר היא הדוגמא החיה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 230
|
להתבייש - אין זו הדרך של חסידים
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 231
|
הכל חייבים ליתן מס לתורה בגופו, נפשו ומאודו: גופו, לילך בעצמו לשמוע דברי תורה. נפשו, לילך אף אם אינו מבין מה ששומע. ומאודו, גם למשוך אחרים
לדברי תורה
— שיחת פורים תרפ"ו
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 232
|
אין בעולמנו תכלית השלימות . . אלא שככל ענין בחיי האדם צריכים להשתדל בזה, והעיקר שאין לשלול גישה זו בטענה שבשום אופן אין את היכולת להסתגל לכך
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 233
|
מסירת נפש יכולה להביא לקפיצה מן הגג, ממעלה למטה, אך אינה מסוגלת להועיל לקפיצה מן הקרקע אל הגג
— מכתב בין כסה לעשור תשל"ב, אגרות קודש חלק כ"ז בתחילתו
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 234
|
היה נהוג אצל חסידים שאחרי התוועדות היו מכים על השולחן ומכריזים: מכאן מודעה רבה לאורייתא - אור ייתא. עם מה הולכים מכאן? מה לוקחים המשתתפים איתם?
— אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ד עמוד 115
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 235
|
— אגרות קודש חלק כ' עמוד יט
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 236
|
ענין היאוש הוא היפך יסודי אמונתנו ותורתנו
— אדמו"ר שליט"א, מכתב מתאריך כ"ג טבת תשל"ט
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 237
|
— אדמו"ר שליט"א, לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 93
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 238
|
עד אחרי ביאת המשיח, אין אדם ללא חסרון, וכשם שלא רוצים לפתוח ולהדגיש את החסרון האישי, כך לא צריך להדגיש ולהגדיל את חסרון הזולת
— אדמו"ר שליט"א, מכתב מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ה' עמוד סא
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 239
|
חז"ל הקדמונים רמזו באומרם "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים", שכאשר מדובר בענין של קישוט – יכולה להיות הצדקה לסדרי עדיפויות של קדימה ואיחור בעבודה האישית, אך לא כאשר מדובר בענינים של פיקוח נפש
— אדמו"ר שליט"א, ממכתב כ"ו אייר תשל"ג (בתרגום מאנגלית), שבועון כפר חב"ד 1849 עמוד 9
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 240
|
לכתבו שהמדובר באיזור של "מתנגדים", הרי גם כבודו כותב תיבה זו במרכאות, ובעצם אין 'מתנגד' אלא שעדיין לא הצליח מישהו שיסביר לו תורת החסידות וענייניה לאמיתתם, שאז בוודאי יתהפך ויסתפח על מחנות אלו
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 241
|
כשמחליטים שאין ברירה - זוהי תחילת הניצחון
— אדמו"ר שליט"א, ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. קובץ ועד הנחות וילך תשפ"ב
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 242
|
"לשמחה מה זו עושה" (קהלת ב, ב), אפילו כשזוהי שמחה של 'מה זו', שאין בה ולא מאומה, בכל זאת הרי היא 'עושה' ופועלת
— בעל שם טוב השלם, פאר מקדושים, שמ
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 243
|
ההשגחה העליונה מזמנת תקופות מיוחדות אשר לפעמים משנים טבע האדם ומפתחים כישרונותיו להעמידו על גובה מיוחד ... התקופה היותר חזקה בפעולתה על נפשו והתפתחות כישרונותיו היא התקופה העשירה בעינויים וייסורים בעד עבודת תעמולה בשקידה ובמרץ בשביל דעה מן הדעות . . והם ימי האור בחיי האדם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 244
|
אחת הבעיות הכאובות ביותר של זמננו . . השכנוע העצמי שכאשר נעשים יותר מתקדמים ויותר מלומדים לא זקוקים למחסומים ולהגבלות
— הרבי, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ס' (מתורגם מאידיש)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 245
|
חדש כגון זה מחוייב מן התורה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 246
|
בדורות קודמים היתה הכפירה היריבה הראשית של הדת, כיום עלינו להתמודד בעיקר מול בערות ו'עם הארצות'
— הרבי, שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 11 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 247
|
לדעתי, הנושא הכי יסודי ביהדות הוא הבנה יסודית מהי יהדות
— הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 248
|
יש לי מקסימום של אמון באחינו בני ישראל
— הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 249
|
טבעו של יהודי הוא להעיר הערה אישית בנוגע לכל דבר שנקרה בדרכו
— הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 250
|
נהוג אצל יהודים שטבעם הוא 'עם הספר', שבדרך כלל הם צמאים לבדוק ספר חדש
— הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 251
|
יאוש ועצבות וכו' – הם נגד השקפת תורתנו – שהיא תורת אמת
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 252
|
חסידות תובעת הרבה, אך נותנת הרבה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 253
|
אצל החסידים הישנים לעולם לא היה חסר זמן בשביל מה שנצרכו, כי לשם מה צריכים זמן אם לא בשביל כך?
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 254
|
תבנית:פתגם חסידי/254
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 255
|
תבנית:פתגם חסידי/255
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 256
|
תבנית:פתגם חסידי/256
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 257
|
תבנית:פתגם חסידי/257
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 258
|
תבנית:פתגם חסידי/258
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 259
|
תבנית:פתגם חסידי/259
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 260
|
תבנית:פתגם חסידי/260
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 261
|
תבנית:פתגם חסידי/261
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 262
|
תבנית:פתגם חסידי/262
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 263
|
תבנית:פתגם חסידי/263
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 264
|
תבנית:פתגם חסידי/264
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 265
|
תבנית:פתגם חסידי/265
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 266
|
תבנית:פתגם חסידי/266
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 267
|
תבנית:פתגם חסידי/267
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 268
|
תבנית:פתגם חסידי/268
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 269
|
תבנית:פתגם חסידי/269
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 270
|
תבנית:פתגם חסידי/270
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 271
|
תבנית:פתגם חסידי/271
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 272
|
תבנית:פתגם חסידי/272
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 273
|
תבנית:פתגם חסידי/273
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 274
|
תבנית:פתגם חסידי/274
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 275
|
תבנית:פתגם חסידי/275
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 276
|
תבנית:פתגם חסידי/276
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 277
|
תבנית:פתגם חסידי/277
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 278
|
תבנית:פתגם חסידי/278
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 279
|
תבנית:פתגם חסידי/279
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 280
|
תבנית:פתגם חסידי/280
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 281
|
תבנית:פתגם חסידי/281
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 282
|
תבנית:פתגם חסידי/282
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 283
|
תבנית:פתגם חסידי/283
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 284
|
תבנית:פתגם חסידי/284
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 285
|
תבנית:פתגם חסידי/285
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 286
|
תבנית:פתגם חסידי/286
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 287
|
תבנית:פתגם חסידי/287
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 288
|
תבנית:פתגם חסידי/288
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 289
|
תבנית:פתגם חסידי/289
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 290
|
תבנית:פתגם חסידי/290
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 291
|
תבנית:פתגם חסידי/291
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 292
|
תבנית:פתגם חסידי/292
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 293
|
תבנית:פתגם חסידי/293
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 294
|
תבנית:פתגם חסידי/294
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 295
|
תבנית:פתגם חסידי/295
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 296
|
תבנית:פתגם חסידי/296
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 297
|
תבנית:פתגם חסידי/297
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 298
|
תבנית:פתגם חסידי/298
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 299
|
תבנית:פתגם חסידי/299
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 300
|
תבנית:פתגם חסידי/300
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
