גורל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
==במקורות== | ==במקורות== | ||
במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה{{הערה|בראשית רבה פד, ח.}}. | |||
מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים{{הערה|משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.}}. | |||
חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}. | חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 19: | ||
כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל. | כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל. | ||
גם חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}. | בזמן המפקד במדבר לאחר [[חטא העגל]], החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף{{הערה|זוהי הסיבה והמקור למצוות [[פדיון הבן]] לאחר לידת בן בכור.}}. | ||
גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}. | |||
| שורה 86: | שורה 92: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ"א | *הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ"א | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2255748#footnoteRef6a2255748 הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה]''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:51, 24 בינואר 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
במקורות
במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה[1].
מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים[2].
חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט[3].
מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן[4].
גם בחירתו של שאול למלך נעשית באמצעות גורל[5], כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן הדבש[6].
על נבוכדנצר מסופר בספר יחזקאל[7]שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל המן[8] שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל יונה בן אמיתי שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה[9].
בבית המקדש
בבית המקדש נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות[10]: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת קרבן התמיד והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.
כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.
בזמן המפקד במדבר לאחר חטא העגל, החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף[11].
גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים[12], וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים[13].
בהלכה
(שולחן ערוך יורה דעה סימן קעט סעיף א) "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות . הגה: משום שנאמר: תמים תהיה עם ה' א-להיך (דברים יח, יג) (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי). וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו)".
- שבת
- משחק בקוביא
בתורת החסידות
כפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר[14] גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מפנימיות הרצון, ולמעלה מסדר ההשתלשלות, והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'[15].
אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.
בחג הפורים
ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של חג הפורים, בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.
וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.
ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל[16].
ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא[17].
בעבודת השם
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה[18].
אגרות קודש, גורל הגר"א
| ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש |
על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.
מקור ייחוס הגורל לגאון מוילנא אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו[19]
אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:
יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"[20], ויאמר פסוק "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל[21], ויאמר: "יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק "ה' מְנָת... וגו'[22] שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק".
כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.— ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א
גם הרבי הזכיר מנהג זה:
וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב
— התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309
אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום היארצייט הראשון של אדמו"ר הריי"צ[23].
לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב"ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות האגרות קודש, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ"ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר"א.
אצל רבותינו נשיאינו
בשעת הטהרה של המגיד ממעזריטש נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ואדמו"ר הזקן זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים[24].
- אורח לצדיק
- חברת משניות בעל פה
- הגרלה על כניסה לתפילות בשנות האבל
הגרלה על ספרים בהם השתמש הרבי
שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 23
הגרלות על נסיעה לרבי
|
| ערך מורחב – ועדת ההגרלה |
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה[25].
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים בארץ הקודש לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת התקיעות, לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי[26][27].
הגרלות פרסים
שלילת הגרלה על כדור
שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת[28].
הגרלה – על ספר, וגם על דברים אחרים (כמו אופניים וכיוצא בזה)[29].
קישורים חיצוניים
- הרב חיים הלל רסקין, בעיות בהגרלה במבט הלכתי, גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ"א
- הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה
הערות שוליים
- ↑ בראשית רבה פד, ח.
- ↑ משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.
- ↑ מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.
- ↑ סנהדרין מג, ב.
- ↑ שמואל א' י, כ-כב.
- ↑ שמואל א' יד, מא-מב.
- ↑ פרק כא.
- ↑ אסתר ג, ז.
- ↑ הפטרת יום הכיפורים.
- ↑ יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.
- ↑ זוהי הסיבה והמקור למצוות פדיון הבן לאחר לידת בן בכור.
- ↑ דברי הימים א' כד, ה.
- ↑ נחמיה י, לה.
- ↑ משנה יומא ו, א.
- ↑ על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג. מי זאת הנשקפה, תרל"ט, ועוד.
- ↑ על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.
- ↑ תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר.
- ↑ אור התורה במדבר ד, אס.
- ↑ תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.
- ↑ בראשית ה, א.
- ↑ ויקרא טז, ח.
- ↑ תהילים טז, ה.
- ↑ מכתב ראש חודש שבט תשי"א.
- ↑ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.
- ↑ בספר "מאחורי מסך הברזל" מספר החסיד ר' רפאל נחמן כהן על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק י' עמוד רסג.
- ↑ "הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז.