אגרת התשובה - פרק ח': הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־03:24, 28 בדצמבר 2020

פרק ח' - תשובה תתאה ועילאה

מבוא לפרק

בפרק הקודם התבארה הדרך לתשובה, ובפרק זה יתבארו מהותם של שני אופני התשובה (וששלימות תשובה תתאה היא בתשובה עילאה).

גוף הפרק

פרק ח

פרק ח והנה אחרי העמקת הדעת בכל הנ"ל, יוכל לבקש באמת מעומקא דלבא כרוב רחמיך מחה פשעי וכו'. כי אזי תקבע בלבו באמת גודל הרחמנות על בחינת אלקות שבנפשו ושלמעלה, כנזכר לעיל. ובזה יעורר רחמים העליונים מי"ג מדות הרחמים הנמשכות מרצון העליון ברוך הוא, הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה מבחינת ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הויה. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמו שכתוב נושא עון ופשע ונקה. ושוב אין יניקה להחיצונים והסט"א מהשפעת ה"א תתאה כנ"ל (ובזה תשוב ה"א תתאה למקומה להתייחד ביה"ו ודי למבין). וכן ממש למטה בנפש האלקית שבאדם שוב אין עונותיכם מבדילים, וכמו שכתוב ונקה, מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים הם החיצונים כמו שאיתא בגמרא מלפפתו וכו'. ומאחר שרוח עברה ותטהרם, אזי תוכל נפשם לשוב עד הויה ברוך הוא ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא. כמו שהיתה מיוחדת בו יתברך בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם (וכמו על דרך משל באדם הנופח ברוח פיו בטרם שיוצא הרוח מפיו הוא מיוחד בנפשו) וזו היא תשובה שלימה. והנה בחינת יחוד זה ותשובה זו היא בחינת תשובה עילאה שלאחר תשובה תתאה וכמו שכתוב בזוהר הקדוש בר"מ פ' נשא דתשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקודשא בריך היא וכו' דאיהו בן י"ה בינה וכו' (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא כמו שכתוב בזוה"ק פ' חיי שרה דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וכו'):

סיכום הפרק

התבוננות עמוקה (בעניינים המוסברים בפרק הקודם) תעוררו לרחם באמת על נפשו האלוקית, ורק רחמים כאלו ינקו את כתמי עוונותיו.
תשובה תתאה (ניקוי הנפש) רק מחזירה את הנפש למצבה שלפני החטא, אך לאחר שנוקתה לגמרי יכולה היא לשוב "עד הוי' ב"ה ממש" (וזוהי תשובה עילאה, ורק אז תשובתו שלימה).
תשובה עילאה היא דביקות וביטול בתכלית השלימות, המתבטאים בלימוד תורה מאהבה ויראה שכליים (לא המסותרים^[1], אלא הנולדים^[2] מהשכל).

צילום דפוס התניא

עמוד 1
עמוד 2

מושגים יסודיים בפרק

הקודם:
פרק ז'

פרקי אגרת התשובה

הבא:
פרק ט'

הערות שוליים

↑ המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.
↑ המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.

[1] המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.

[2] המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==מבוא לפרק==
-בפרק הקודם התבארה '''הדרך''' לתשובה, ובפרק זה יתבארו '''מהות''' שני אופני התשובה (וששלימות תשובה תתאה היא בתשובה עילאה).
+בפרק הקודם התבארה '''הדרך''' לתשובה, ובפרק זה יתבארו '''מהותם''' של שני אופני התשובה (וששלימות תשובה תתאה היא בתשובה עילאה).
 ==גוף הפרק==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==סיכום הפרק==
-* '''התבוננות עמוקה''' (בעניינים המוסברים [[אגרת התשובה - פרק ז'|בפרק הקודם]]) תעוררו לרחם '''באמת''' על נפשו האלוקית, ורק רחמים '''כאלו''' ינקו את כתמי עוונותיו.{{ש}}{{ש}}
+* '''התבוננות עמוקה''' (בעניינים המוסברים [[אגרת התשובה - פרק ז'|בפרק הקודם]]) תעוררו לרחם '''באמת''' על נפשו האלוקית, ורק רחמים '''כאלו''' ינקו את כתמי עוונותיו.
-* '''תשובה תתאה''' (ניקוי הנפש) רק מחזירה את הנפש למצבה שלפני החטא, אך לאחר שנוקתה לגמרי יכולה היא לשוב "עד הוי' ב"ה ממש" (וזוהי תשובה עילאה, ורק אז תשובתו שלימה).{{ש}}{{ש}}
+* '''תשובה תתאה''' (ניקוי הנפש) רק מחזירה את הנפש למצבה שלפני החטא, אך לאחר שנוקתה לגמרי יכולה היא לשוב "עד הוי' ב"ה ממש" (וזוהי תשובה עילאה, ורק אז תשובתו שלימה).
 * '''תשובה עילאה''' היא דביקות וביטול בתכלית השלימות, המתבטאים בלימוד תורה מאהבה ויראה שכליים (לא המסותרים{{הערה|המוסברים בפרקים י"ח-כ"ה.}}, אלא '''הנולדים'''{{הערה|המוסברים בפרקים י"ז-ט"ז.}} מהשכל).