ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(וזמנים שמחה ← וזמני שמחה, הערה כפולה, קישורים, קישורים חיצונים) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. | '''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. | ||
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים | לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}. | ||
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]]. | ||
==משמעות הניגון== | ==משמעות הניגון== | ||
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], | הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}: | ||
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]]. | *[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]]. | ||
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]]. | *[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==זמנים בהם מנגנים את הניגון== | ==זמנים בהם מנגנים את הניגון== | ||
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים | בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).}}. | ||
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש אלול, ימי הסליחות{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן | בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]]. | ||
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. | קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. | ||
ב[[התוועדות|התוועדיות]] שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]] שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}. | ||
==מסגולות הניגון== | ==מסגולות הניגון== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה[[ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה[[ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}. | ||
כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], | כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית, חוזרים שלוש פעמים. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
===מידע=== | ===מידע=== | ||
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" [ | * הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו": | ||
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92]. | |||
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו]. | |||
:באתר ספריית חב"ד | |||
*יקותיאל יהודה גנדל, '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020 | *יקותיאל יהודה גנדל, '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020 | ||
===מדיה=== | ===מדיה=== | ||
גרסה מ־07:50, 14 בספטמבר 2020
| ד' בבות | |
|---|---|
| ד' בבות | |
 תווי הניגון 'ארבע בבות' מספר הניגונים | |
| מחבר | אדמו"ר הזקן |
ארבע בבות (במקור באידיש: דער ניגון פון פיר פאַלען. מכונה גם ניגון אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון החשוב והעמוק מבין ניגוני חסידות חב"ד. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1].
ניגון זה הוא הניגון הראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[2]:
| בבא בניגון | עולם רוחני | אות משם הוי' | דרגה בנשמה | אור אלוקי | משמעות |
|---|---|---|---|---|---|
| ראשונה | עשיה | ה"א (תתאה) | נפש | ממלא כל עלמין | בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם. |
| שניה | יצירה | וא"ו | רוח | ממלא כל עלמין | בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. |
| שלישית | בריאה | ה"א (עילאה) | נשמה | סובב כל עלמין | בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. |
| רביעית | אצילות | יו"ד | חיה (יחידה) | עצמות | בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי. |
זמנים בהם מנגנים את הניגון
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1]. מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו[3].
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: שלושה רגלים, פורים[4], י"ט כסלו, י"ב תמוז, חודש אלול, ימי הסליחות[5] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן ניגון הכנה לד' בבות, ניגון עתיק, אשר היה חביב על הרבי הרש"ב.
בהתוועדיות שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן, כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית[6].
מסגולות הניגון
הרבי המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות, לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
אדמו"ר הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[7]. עוד אמר אדמו"ר הריי"צ: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור].
כשמנגנים ניגון זה אצל הרבי בהתוועדויות, הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית, חוזרים שלוש פעמים.
ראו גם
קישורים חיצונים
מידע
- הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
- באתר ספריית חב"ד
- יקותיאל יהודה גנדל, ארבע בבות, שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו
כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
מדיה
- שמע
- 'ארבע בבות' בקולו של הרבי
- 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע
- 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"
- 'ארבע בבות' מתוך "הניגונים המכוונים"
- 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"
- 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ
- וידאו
- 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (ו' תשרי תשמ"ד)
- 'ארבע בבות' בהתוועדות של הרבי (י"ט כסלו תשמ"ד)
- 'ארבע בבות' בביצוע להקה בניצוחו של ישראל לאם
- 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש"ע)
- 'ארבע בבות' בביצוע של הכנר דניאל אהביאל (סיוון תשע"א)
- 'ארבע בבות' מושר בחופת בית אלכסנדר (סיוון תש"ע)
- 'ארבע בבות' מושר אצל האדמו"ר מפשוורסק (שושן פורים תשע"א)
- 'ארבע בבות' מושר בהדלקה במירון עם האדמו"ר מבויהן (ל"ג בעומר תשע"א)
- 'ארבע בבות' בביצוע הפסנתרן אליה זאבאלי
- 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'המנגנים' בחופה ב-770, ניו יורק
- 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'ידידים' בחופה ב-770, ניו יורק
- 'ארבע בבות' בביצוע הילד נחום אופנר
- ד' בבות בחתונת הענק בבעלזא יג סיוון התשע"ג (22.05.2013)
- להקה מקסיקנית מנגנת ד' בבות בחתונה חב"דית טז תמוז התשע"ג (24.06.2013)
- חיליק פראנק מבצע ארבע בבות ט"ו שבט התשע"ד (16.01.2014)
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
- ↑ מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסלו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסלו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.
- ↑ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).
- ↑ ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 12.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85 - 86.
- ↑ הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)
- ↑ ראהספר השיחות תש"ז עמוד 101.