סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
הסדרה מורכבת מ39 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},
'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]].
סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה"כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).
בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>[[שיחה]] של הרבי</big>|}}
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>[[שיחה]] של הרבי</big>|}}
<div style="overflow:auto; max-height: 300px;">
<div style="overflow:auto; max-height: 300px;">
{{פורטל:ליקוטי שיחות/שיחה של הרבי/{פרשה או שבת {{#חשב:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} mod 100}}}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100 mod 100>54|,}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100 mod 100| }}{{פרשה או שבת {{#חשב:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100 mod 100}}}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 10000 mod 100>54|,}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 10000 mod 100| }}{{פרשה או שבת {{#חשב:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 10000 mod 100}}}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}}>999999| (ב[[ארץ ישראל]])<br/>{{פרשה או שבת {{#חשב:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 1000000 mod 100}}}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100000000 mod 100>54|,}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100000000 mod 100| }}{{פרשה או שבת {{#חשב:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 100000000 mod 100}}}}{{#חשב תנאי:{{פרשת השבוע {{CURRENTYEAR}}|{{יום בשנה}}}} div 10000000000 mod 100>54|,}}}}
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/שיחה של הרבי/ניצבים וילך}}
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/שיחה של הרבי/ניצבים וילך}}
<div style="clear: left; float: left;">'''[[משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/שיחה של הרבי/רשימה כללית|רשימה כללית של שיחות של הרבי]]'''</div>
<div style="clear: left; float: left;">'''[[משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/שיחה של הרבי/רשימה כללית|רשימה כללית של שיחות של הרבי]]'''</div>
גרסה אחרונה מ־08:48, 7 בספטמבר 2020
הפורטל נמצא בבנייה מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו, אך רצוי להתייעץ קודם בדף השיחה עם העוסקים בבנייתו.
פורטל ליקוטי שיחות
סדרת 'ליקוטי שיחות'
סדרת לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת הרבי היוצאת לאור על ידי ועד להפצת שיחות. סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
שיחה הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא הרב או האדמו"ר בענייני תורה בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי מוסר התעוררות והתחזקות בעבודת השם.
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.[1].
ראשון - בהמשך לפרשת כי תבוא; משה רבינו אומר שבני ישראל נכנסים לברית עם הקב"ה, אך לא רק אלו עימם משה מדבר, אלא כל יהודי בכל הדורות. משה מזהיר את העם שלא לעבוד אלילים, ולא לשוב על המעשים אותם עשו בהיותם במצרים, כיון שהקב"ה יעניש אותם על כך. משה גם מתנבא על כך שבני ישראל יגלו מארץ ישראל בעקבות החטאים.
שני - התורה מבטיחה כי לאחר שחווינו את הברכות ואת הקללות ומצאנו את עצמנו בגלות בין העמים, אנו נשוב לה' והוא מצידו יאסוף אותנו ויחזיר אותנו לארץ ישראל. בסיום נכתב כי הקב"ה הסיר את ערלת לבבנו, כדי שנוכל לעבדו בלב שלם.
שלישי - המשך תיאור הגאולה כאשר הקב"ה ישיב אותנו אליו. התורה מבטיחה כי ברכה במעשי ידינו, ברכה בפירות הארץ ועוד. זהו תיאור של ימות המשיח שיגיעו במהרה. משה ממשיך בכך שהתורה הינה קלה להשגה, ו"לא מעבר לים" ו"לא בשמים היא", אלא "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". פסוק זה הינו הבסיס לספר התניא שכתב אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.
רביעי - משה אומר לעם ישראל כי הם קיבלו בחירה חופשית בין הטוב והרע, שהם גם החיים והמוות, והוא מעודד אותם לבחור בחיים, על ידי שישמרו את מצוות ה'. לאחר מכן משה פונה אל בני ישראל ואומר כי הוא כבר בן מאה ועשרים שנה, ואינו יכול להעביר אותם את הירדן, ולכן יהושע יוביל אותם, והקב"ה יילך עימם להלחם באויביהם, כפי שנלחם בסיחון מלך עוג, והוריש את ארצם.
חמישי - משה קורא ליהושע ומחזק אותו לקראת המשימה של הכניסה לארץ ישראל. משה נותן את המצווה של הקהל, כאשר מידי שבע שנים מתאספים כל בני ישראל, אנשים נשים וטף לשמוע קריאת התורה מפי מלך ישראל, המקריא קטע המחזק את העם ליראה את ה'.
שישי - אנו חוזרים קצת לסיפור של בני ישראל במדבר, בשונה מכל מה שקראנו מתחילת ספר דברים שאלו היו דבריו של משה רבינו אל העם. כעת, הקב"ה אומר למשה שמגיע יומו להסתלק מן העולם, ועליו להגיע עם יהושע למשכן. כשהם נכנסים נגלה כבוד ה' והוא אומר למשה שלאחר שיסתלק, בני ישראל יעזבו את ה' ויעבדו את האלילים, ולכן ה' מצווה את משה לכתוב את השירה (שנקרא בפרשה הבאה) כעדות לסיבה בגללה יגיעו הצרות.
שביעי - משה כותב את השירה ואז מחזק את יהושע להיות גיבור. התורה כותבת כי משה סיים לכתוב את התורה עד סופה, ואז נתן הוראות שהתורה אותה כתב תונח בארון הברית לצד הלוחות.
כאן אנו באים בקריאה של חיבה ללומדי שיחותיו של הרבי: בואו והצטרפו למיזם הכחלת דפי הערכים המקושרים לפורטל זה, בכך תוכלו להפרות את ערכי שיחותיו של הרבי הנצרכים ללומדים, ועל ידי כך תזכו להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות את הרבים שיזכו בזכותכם להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד את כל דברי התורה באהבה ולהאיר עיניהם בתורת ה'
- 
