יום טוב בן אברהם אשבילי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ידוע ומפורסם כ[[ראשונים|ראשון]] חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, בחידושיו על ה[[תלמוד]] ניכרת השפעתם של ה[[רמב"ן]] וה[[רי"ף]] מחד, ומאידך גיסא דברי [[בעלי התוספות]] (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל ל[[תוספות רבינו פרץ]]. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי [[הרמב"ן]] כדוגמת הרשב"א. | ידוע ומפורסם כ[[ראשונים|ראשון]] חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, בחידושיו על ה[[תלמוד]] ניכרת השפעתם של ה[[רמב"ן]] וה[[רי"ף]] מחד, ומאידך גיסא דברי [[בעלי התוספות]] (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל ל[[תוספות רבינו פרץ]]. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי [[הרמב"ן]] כדוגמת הרשב"א. | ||
הריטב"א העריץ במידה שווה את [[הרמב"ם]] והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך [[הרמב"ן]] לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך [[הרמב"ן]] "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את [[הרמב"ן]] הוא מכנה | הריטב"א העריץ במידה שווה את [[הרמב"ם]] והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך [[הרמב"ן]] לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך [[הרמב"ן]] "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את [[הרמב"ן]] הוא מכנה לעיתים רבינו הגדול. | ||
הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, [[נימוקי יוסף]], ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד ב[[ישיבה|ישיבות]] והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי ה[[בית יוסף]]. כמו כן מפורסם ה[[שו"ת]] שלו שיצא לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[יוסף קאפח]]. | הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, [[נימוקי יוסף]], ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד ב[[ישיבה|ישיבות]] והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי ה[[בית יוסף]]. כמו כן מפורסם ה[[שו"ת]] שלו שיצא לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[יוסף קאפח]]. | ||
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך | הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית. | ||
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, [[יהודים]] ולא יהודים, נהג ב[[ענווה]] יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול. | יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, [[יהודים]] ולא יהודים, נהג ב[[ענווה]] יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול. | ||
גרסה מ־08:24, 6 בספטמבר 2020
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי המכונה ריטב"א (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; ה' אלפים י' - צ') היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ובמיוחד מגדולי רבני ספרד הראשונים היה תלמידם של הרא"ה והרשב"א.
תולדות חייו
רבי יום טוב נולד בשנת ה'י בעיר סביליה לאביו רבי אברהם אשבילי.
רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו
למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם.
מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"[1]. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "מורה נבוכים" לרמב"ם והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.
ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א.
הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים רבינו הגדול.
הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, נימוקי יוסף, ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.
ספריו
- חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות, רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות.
- פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן.
- הלכות ברכות.
- שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט).
- ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן.
- פירוש על הגדה של פסח.
- פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד.
- ספר הדרשות- אבד.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ שו"ת הריטב"א מ"ג.