אלב"מ: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות| | {{אות| | ||
|שם=א"ל ב"מ | |||
|תמונה=[[קובץ:אלבם.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:אלבם.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
'''אלב"מ''' הוא צירוף אותיות המיוסד על דרושי [[עולם המלבוש]] שבספר [[עמק המלך]]. | '''אלב"מ''' הוא צירוף אותיות המיוסד על דרושי [[עולם המלבוש]] שבספר [[עמק המלך]]. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
==לשון עמק המלך== | ==לשון עמק המלך== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה מקום לעמידת העולמות, מפני הלבוש הזה, שהיה מגיע עד סוף הז' הארצות אשר משם חוזר להיות אין סוף, לכן צמצם אותו הקב"ה ופינה מקום לעולמות, והעלה חצי האלפא ביתא של רל"א אחור, והיינו מלמ"ד עד תי"ו, אחורי חצי האלפא ביתא הראשון שהוא רל"א פנים... ונעשה כולו אלב"ם היינו, שכ"א למדי"ן עלו אחורי כ"א אלפי"ן [בכל אחת מהספירות], וכ"א ממי"ן עלו אחורי כ"א ביתין, ובזה נעשה כולו אלב"ם, ולא בלבד בהחיות שלו יש בו אלב"ם. אלא גם האלפא ביתות הכל כאשר לכל מחוברים בסוד אלב"ם. כי כ"א למדי"ן עלו אחורי כ"ב אלפי"ן, נמצא כל פרצוף אל, דהיינו כ"א אלפא ביתות שלו נעשה כ"א פעמים אל, וכן אצל פרצוף בם [כ"א פעם בם] וכן אצל כולם עד גמירא. וזה סוד הפייטן שחבר 'אל נא' ומתחיל מאות מם, 'מלך מלכי המלכים', ומתחיל ממלת אלב"ם דהיינו 'אל נא', | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה מקום לעמידת העולמות, מפני הלבוש הזה, שהיה מגיע עד סוף הז' הארצות אשר משם חוזר להיות אין סוף, לכן צמצם אותו הקב"ה ופינה מקום לעולמות, והעלה חצי האלפא ביתא של רל"א אחור, והיינו מלמ"ד עד תי"ו, אחורי חצי האלפא ביתא הראשון שהוא רל"א פנים... ונעשה כולו אלב"ם היינו, שכ"א למדי"ן עלו אחורי כ"א אלפי"ן [בכל אחת מהספירות], וכ"א ממי"ן עלו אחורי כ"א ביתין, ובזה נעשה כולו אלב"ם, ולא בלבד בהחיות שלו יש בו אלב"ם. אלא גם האלפא ביתות הכל כאשר לכל מחוברים בסוד אלב"ם. כי כ"א למדי"ן עלו אחורי כ"ב אלפי"ן, נמצא כל פרצוף אל, דהיינו כ"א אלפא ביתות שלו נעשה כ"א פעמים אל, וכן אצל פרצוף בם [כ"א פעם בם] וכן אצל כולם עד גמירא. וזה סוד הפייטן שחבר 'אל נא' ומתחיל מאות מם, 'מלך מלכי המלכים', ומתחיל ממלת אלב"ם דהיינו 'אל נא', וה[[שליח ציבור|חזן]] מנגן השיר הזה. ומשה רבינו ראה זה האור, שנאמר, 'וירא ראשית לו', שהוא ראש כל העולמות, 'שם חלקת מחוקק ספון' [דברים ל"ג כ"א] , אבל לא השיגו לו, והוא ענין פלא. ובזה נעשו זכר ונקיבה היינו פנים ואחור מדובקים איש באחיו, והם י"א פרצופים, דהיינו '''פרצוף אל הוא כתר והוא זכר נקרא פנים, ובם חכמה, גן בינה, דס דעת הע גדולה ןף גבורה זץ תפארת חק נצח טר הוא הוד יש יסוד כת מלכות, עד כאן הוא פנים''', ומכאן ואילך הוא אחוריים, נקיבה של כל אחד ואחד. לא הוא כתר אחור של אל שהוא כתר הפנים, שהוא הזכר, מב חכמה, נג בינה, סד דעת, עה גדולה, פו גבורה, צז תפארת, קח נצח, רט הוד, שי יסוד, תך מלכות, וזאת האריגה של אחורים הייתה מתי"ו עד למ"ד מלמטה למעלה, בסוד אש שהוא דין, טבעו לעלות למעלה. ולזה נקרא גם כן אחוריים, ולזה אמרו רז"ל, אמרה תי"ו לפני הקב"ה רצונך שתברא בי עולמך [מדרש אותיות רבי עקיבא השלם]|מקור=עמק המלך - שער א - פרק ס}} | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
בעולם המלבוש, | בעולם המלבוש, התגלו אותיות התורה, עד האות ל' הוא החצי העליון, ומאות זו והלאה מתחיל חצי המלבוש התחתון. וכדי לפנות מקום לעליית העולמות (בבחינת [[צמצום בבחינת מרובע]]) העלה הקב"ה את אורו ששייך לדרגה התחתונה ששייכת לבריאת העולמות והעלהו לשרשו לעשות בבחינת [[חלל פנוי]] (שנקרא בעולם הזה [[טהירו עילאה]]). נמצא שהאות ל' שבתחילת חצי המלבוש התחתון התייחדה עם האות א' שהיא האות הראשונה בחצי המלבוש העליון, ומזה נעשה שם [[אל]] שהוא שורש העולמות בבחינת [[ספירת הכתר]]. | ||
וכן האות [[ם]]' התחברה עם האות [[ב]]', (שרומזת על חכמה כמו שנאמר "בראשית" ותרגם [[יונתן בן עוזיאל]] - בחכמתא). וכן האות [[נ]]' התחברה להאות [[ג]]' (שצורתה דהיינו הרגל השמאלית שבה מורה על השפעה לתחתונים), וכן האות [[ס]]' התחברה לאות [[ד]]' שענינה [[דעת]] (כי האות ד' היא האות הראשונה בתיבת דעת), והאות ע' התחברה עם האות ה' שמורה על חסד וכן הלאה. | וכן האות [[ם]]' התחברה עם האות [[ב]]', (שרומזת על חכמה כמו שנאמר "בראשית" ותרגם [[יונתן בן עוזיאל]] - בחכמתא). וכן האות [[נ]]' התחברה להאות [[ג]]' (שצורתה דהיינו הרגל השמאלית שבה מורה על השפעה לתחתונים), וכן האות [[ס]]' התחברה לאות [[ד]]' שענינה [[דעת]] (כי האות ד' היא האות הראשונה בתיבת דעת), והאות ע' התחברה עם האות ה' שמורה על חסד וכן הלאה. | ||
גרסה אחרונה מ־06:18, 6 בספטמבר 2020
| א"ל ב"מ | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
אלב"מ הוא צירוף אותיות המיוסד על דרושי עולם המלבוש שבספר עמק המלך.
לשון עמק המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מקום לעמידת העולמות, מפני הלבוש הזה, שהיה מגיע עד סוף הז' הארצות אשר משם חוזר להיות אין סוף, לכן צמצם אותו הקב"ה ופינה מקום לעולמות, והעלה חצי האלפא ביתא של רל"א אחור, והיינו מלמ"ד עד תי"ו, אחורי חצי האלפא ביתא הראשון שהוא רל"א פנים... ונעשה כולו אלב"ם היינו, שכ"א למדי"ן עלו אחורי כ"א אלפי"ן [בכל אחת מהספירות], וכ"א ממי"ן עלו אחורי כ"א ביתין, ובזה נעשה כולו אלב"ם, ולא בלבד בהחיות שלו יש בו אלב"ם. אלא גם האלפא ביתות הכל כאשר לכל מחוברים בסוד אלב"ם. כי כ"א למדי"ן עלו אחורי כ"ב אלפי"ן, נמצא כל פרצוף אל, דהיינו כ"א אלפא ביתות שלו נעשה כ"א פעמים אל, וכן אצל פרצוף בם [כ"א פעם בם] וכן אצל כולם עד גמירא. וזה סוד הפייטן שחבר 'אל נא' ומתחיל מאות מם, 'מלך מלכי המלכים', ומתחיל ממלת אלב"ם דהיינו 'אל נא', והחזן מנגן השיר הזה. ומשה רבינו ראה זה האור, שנאמר, 'וירא ראשית לו', שהוא ראש כל העולמות, 'שם חלקת מחוקק ספון' [דברים ל"ג כ"א] , אבל לא השיגו לו, והוא ענין פלא. ובזה נעשו זכר ונקיבה היינו פנים ואחור מדובקים איש באחיו, והם י"א פרצופים, דהיינו פרצוף אל הוא כתר והוא זכר נקרא פנים, ובם חכמה, גן בינה, דס דעת הע גדולה ןף גבורה זץ תפארת חק נצח טר הוא הוד יש יסוד כת מלכות, עד כאן הוא פנים, ומכאן ואילך הוא אחוריים, נקיבה של כל אחד ואחד. לא הוא כתר אחור של אל שהוא כתר הפנים, שהוא הזכר, מב חכמה, נג בינה, סד דעת, עה גדולה, פו גבורה, צז תפארת, קח נצח, רט הוד, שי יסוד, תך מלכות, וזאת האריגה של אחורים הייתה מתי"ו עד למ"ד מלמטה למעלה, בסוד אש שהוא דין, טבעו לעלות למעלה. ולזה נקרא גם כן אחוריים, ולזה אמרו רז"ל, אמרה תי"ו לפני הקב"ה רצונך שתברא בי עולמך [מדרש אותיות רבי עקיבא השלם]
— עמק המלך - שער א - פרק ס
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולם המלבוש, התגלו אותיות התורה, עד האות ל' הוא החצי העליון, ומאות זו והלאה מתחיל חצי המלבוש התחתון. וכדי לפנות מקום לעליית העולמות (בבחינת צמצום בבחינת מרובע) העלה הקב"ה את אורו ששייך לדרגה התחתונה ששייכת לבריאת העולמות והעלהו לשרשו לעשות בבחינת חלל פנוי (שנקרא בעולם הזה טהירו עילאה). נמצא שהאות ל' שבתחילת חצי המלבוש התחתון התייחדה עם האות א' שהיא האות הראשונה בחצי המלבוש העליון, ומזה נעשה שם אל שהוא שורש העולמות בבחינת ספירת הכתר.
וכן האות ם' התחברה עם האות ב', (שרומזת על חכמה כמו שנאמר "בראשית" ותרגם יונתן בן עוזיאל - בחכמתא). וכן האות נ' התחברה להאות ג' (שצורתה דהיינו הרגל השמאלית שבה מורה על השפעה לתחתונים), וכן האות ס' התחברה לאות ד' שענינה דעת (כי האות ד' היא האות הראשונה בתיבת דעת), והאות ע' התחברה עם האות ה' שמורה על חסד וכן הלאה.
החילוק בין בחינת פנים לבחינת אחוריים בעולם זה הוא בסדר האותיות. בבחינת פנים שהוא אור ישר אזי האותיות העליונות קודמות לתחתונות (למשל ב"ם), ובבחינת אחוריים האותיות שבחצי המלבוש התחתון קודמות לאלו שבחצי המלבוש העליון (למשל ם"ב).