אלישיב קפלון: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]] | [[קובץ:קפלון.jpg|ממוזער|הרב אלישיב קפלון]] | ||
הרב '''אלישיב קפלון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. | הרב '''אלישיב קפלון''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הינו סופר חסידי ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]]. | בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]]. | ||
עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] | עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ תשמ"ט ע"י הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש"א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קרית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב"ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון. | ||
עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | עם פתיחת שערי מסך הברזל ב[[רוסיה]] ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | ||
במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ"ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו | במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]], בשנת [[תשנ"ז]] בשיתוף פעולה עם [[אגודת חב"ד במדינות חבר העמים]], פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב- 'בור על גבי בור'. | ||
בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר"מ]]' ב[[נחלת הר חב"ד]]. | בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שב[[אוקראינה]], ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה '[[בית הר"מ]]' ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אביו הרה"ח | *אביו הרה"ח ר אורי קפלון, מתרגם לאנגלית. | ||
* אחיו יונדב קפלון, משורר, סופר ומרצה. | * אחיו יונדב קפלון, משורר, סופר ומרצה. | ||
*אחיו, ר' עוזי (עוזיהו) קפלון, סופר חסידי. | *אחיו, ר' עוזי (עוזיהו) קפלון, סופר חסידי. | ||
גרסה מ־22:50, 23 באוגוסט 2020
הרב אלישיב קפלון (יליד שנת תשכ"ז, 1967) הינו סופר חסידי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קרית גת. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.
תולדות חיים
נולד באוסטרליה בכ"ט אדר ב' תשכ"ז לאביו ר' אורי קפלון ולאמו מרת עליגל.
בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.
בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר.
בשנת תשמ"ח שימש כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בוסטון.
עם ייסוד גליון בית חיינו בקיץ תשמ"ט ע"י הרב ברוך כהנא והרב יצחק ברנדלר סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר תשרי תנש"א כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה בקרית גת החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מבני ברק. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו בכפר חב"ד ושימש כעורך אחראי של הגליון.
עם פתיחת שערי מסך הברזל ברוסיה ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ברוסטוב.
במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון הק.ג.ב., בשנת תשנ"ז בשיתוף פעולה עם אגודת חב"ד במדינות חבר העמים, פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של אדמו"ר הרש"ב. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב- 'בור על גבי בור'.
בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שבאוקראינה, ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה 'בית הר"מ' בנחלת הר חב"ד.
בשנת תשס"ו התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים קרית גת, ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.
במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים.
כותרים שערך
- אורו של משיח - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, ופרצת תשנ"ב
- מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ"א, קה"ת תשס"ו
- תקנות הרבי - לדורות תשע"ב
- בתוך הגולה - תולדות העיר רוסטוב, תשע"ב
- עת לדעת - תאריכים בדברי ימי חב"ד, קה"ת ארץ הקודש (עורך שותף)
- אלפון המושגים שלי - מושגי בסיס בהלכה, רשת אהלי יוסף יצחק, תשע"ו (עורך שותף)
- מעמד האשה בראיה היהודית - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית מעיינותיך תשע"ו
- לוח היום יום בעברית - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, תשע"ז
- ליובאוויטש העיירה של חב"ד - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב]
משפחתו
- אביו הרה"ח ר אורי קפלון, מתרגם לאנגלית.
- אחיו יונדב קפלון, משורר, סופר ומרצה.
- אחיו, ר' עוזי (עוזיהו) קפלון, סופר חסידי.
- גיסו ר' משה גרוזמן, משלוחי הרבי לראשון לציון, ומשפיע בישיבת חבד בחולון מלפנים, כעת משפיע בישיבת תורת אמת בירושלים.
- אחיו ר' נחמיה קפלון, עורך, וסופר.
- חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר
- חתנו ר' אהרן פורסט