נסים קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]] | | תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]] | ||
| מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]] | | מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]] | ||
| תחומי עיסוק = [[הלכה]] [[דיינות]] [[תלמוד בבלי]] | | תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[דיינות]] ו[[תלמוד בבלי]]. | ||
| תפקידים נוספים = חבר נשיאות | | תפקידים נוספים = חבר נשיאות ועד הישיבות, [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]]. | ||
| רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב | | רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. | ||
| חיבוריו = '''חוט שני''' | | חיבוריו = '''חוט שני''' | ||
}} | }} | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]]. | בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]]. | ||
את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]]. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב [[שריאל רוזנברג]]. | |||
== | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
== | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין. | *סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין. | ||
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני [[סת"ם]], [[נדה]] ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[סוכה (מסכת)|סוכה]], [[שבת (מסכת)|שבת]] [[ביצה (מסכת)|ביצה]] ו[[מועד קטן]]. | *'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני [[סת"ם]], [[נדה]] ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[סוכה (מסכת)|סוכה]], [[שבת (מסכת)|שבת]] [[ביצה (מסכת)|ביצה]] ו[[מועד קטן]]. | ||
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות [[תרומות ומעשרות]] ב[[משנה תורה לרמב"ם]] | *'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות [[תרומות ומעשרות]] ב[[משנה תורה לרמב"ם]] | ||
== משפחתו == | |||
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת [[ה'תשע"ה]], ולהם אחד עשר ילדים. | |||
בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש. | |||
הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה {{הערה|הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג}} עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־17:24, 12 באוגוסט 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| נסים קרליץ | |
|---|---|
| לידה | י"ח באב ה'תרפ"ו |
| פטירה | כ"ג בתשרי תש"פ |
| בית החולים מעייני הישועה, בני ברק | |
| מקום פעילות | ישראל - בני ברק |
| תחומי עיסוק | הלכה, דיינות ותלמוד בבלי. |
| תפקידים נוספים | חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים. |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי. |
| חיבוריו | חוט שני |
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, (29 ביולי 1926) - כ"ג בתשרי תש"פ, (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק
ביוגרפיה
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'[2].
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.
בתשי"א נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק. בין השאר למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים וכן עם הסטייפלר. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
פעילות ציבורית
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם פרישתו של אחד ממנהיגי הציבור הליטאי תוך כדי הקמת מפלגה חדשה הצטרף אליו.
כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן.
את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.
קשריו עם חסידות חב"ד
ספריו
- סדרת חוט שני 17 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
- קובץ הערות ומראי מקומות - 5 כרכים - על חולין, מנחות ועניני סת"ם, נדה ומקוואות, עירובין וסוכה, שבת ביצה ומועד קטן.
- שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם
משפחתו
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת ה'תשע"ה, ולהם אחד עשר ילדים.
בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש.
הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה [3] עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
- ↑ פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.
- ↑ הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג