חודש תמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:54, 11 באוגוסט 2020

<< >> חודש תמוז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש תמוז הינו החודש העשירי בחודשי השנה.

ענינו

בחודש תמוז רואים בגלוי את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.

הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבו החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום י"ז בתמוז, ובו מתחילים השלשה שבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה^[1]. אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה י"ב תמוז.

הסיבה שבקרבנו אל הגאולה האמיתית והשלימה מתגלה דווקא בחודש תמוז (שמסמל את החורבן) יום גאולה, היא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור!) עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של הרבי הריי"צ עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחו אותם, אלא הם בעצמם עם כל תוקפם הורו לשחרר אותו. כמו כן עניין זה מתבטא גם בשם של החודש שנקרא על שם של עבודה זרה, אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - אור אין סוף.

התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מתבטאת במיוחד ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.^[2] ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.

וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל תשעה באב י"ז בתמוז וחג הפסח^[3] משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום י"ז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה^[4].

ימי חב"ד

אירועים

ג' בתמוז תרי"א - פרצה שריפה גדולה בעיירה ליובאוויטש, וכילתה את ביתו ואת כתבי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק.
ג' בתמוז תרפ"ז - אדמו"ר הריי"צ שוחרר ממאסרו (מיום ט"ו בסיוון תרפ"ז) בכלא 'שפולערקע', בתנאי שיסע לעיר מקלט 'קסטרמה'.
ג' בתמוז תשנ"ד - הרבי התכסה מעינינו. בעיניים גשמיות ייתכן שיתפרש הדבר כהסתלקות, אך על פי תורה ועל פי שיחותיו של הרבי אין זה כך.
ח' בתמוז תרנ"א - מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש, באה בקישרי שידוכים עם הרב משה הורנשטיין.
ח' בתמוז תרנ"ח - פרצה שריפה בליובאוויטש, שישים ושלושה בתים נשרפו, ביניהם בתים של אדמו"רי חב"ד.
י"א בתמוז תרנ"א - אדמו"ר הריי"צ החל להניח תפילין, בהיותו בן 11 שנים.
י"ב בתמוז תרנ"ג - אדמו"ר הריי"צ הגיע לגיל 13 שנים וחגיגת הבר מצווה התקיימה בזאל הגדול שבליובאוויטש.
י"ב בתמוז תרנ"ה - אדמו"ר הרש"ב הכניס את בנו, אדמו"ר הריי"צ, לעסקנות ציבורית ומינה אותו למזכירו.
י"ב בתמוז תרפ"ז - אדמו"ר הריי"צ התבשר על ידי פקיד ממשלתי, שהגיע פקודה לשחרורו המלא.
י"ג בתמוז תרפ"ז - אדמו"ר הריי"צ יצא מבית האסורים (ממאסרו מיום ט"ו בסיוון תרפ"ז).
ט"ו בתמוז תרפ"ז - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביתו בלנינגרד לאחר ששוחרר מגלותו בקסטרמה.
ט"ו בתמוז תשמ"ו - הושלמה בנייתו של בניין 770 בכפר חב"ד, שנבנה על פי הוראת הרבי.
י"ט בתמוז תר"מ - אדמו"ר הריי"צ הוכנס בבריתו של אברהם אבינו.
כ"א בתמוז תר"צ - אדמו"ר הריי"צ חזר לריגה מביקוריו בארצות הברית (ביום י"ב באלול תרפ"ט) וארץ ישראל (ביום ב' במנחם אב תרפ"ט).
כ"ו בתמוז תקי"ט - הבעל שם טוב ניצח את הפרנקיסטים בעיר לבוב.

נולדו

י"ט בתמוז תרי"ח - רבי שניאור זלמן אהרן, בנו של אדמו"ר המהר"ש, נולד.
י"ב בתמוז תר"מ - אדמו"ר הריי"צ, האדמו"ר השישי מאדמו"רי חב"ד, נולד.

נסתלקו

ד' בתמוז תקע"ט - מרת אסתר מרים, בתו של אדמו"ר האמצעי, נפטרה^[5].
י"ב בתמוז תרכ"ה - הרב אליהו יוסף ריבלין, חסידם של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, נפטר.
כ"ז בתמוז תרנ"ג - הרב יהודה לייב סלונים, נכדו של אדמו"ר האמצעי (מבתו מנוחה רחל), נפטר.

נפטרו

ד' תמוז תשנ"ה -הרה"ח מנחם מענדל פוטרפאס, נפטר באנגליה אצל בנו, בדרכו לחצרות קודשינו, ולאחר מחלה ממושכת.

י"ב בתמוז תשע"ה - הרה"ח יקותיאל מנחם ראפ, נפטר שעה קלה לאחר שנדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ומנוחתו כבוד בית העלמין מונטיפיורי.

ט"ו תמוז ה'תשע"ז - הרה"ח נפתלי צבי גוטליב.

קישורים חיצונים

חודש תמוז ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
ימי בין המצרים ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב

הערות שוליים

↑ ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.
↑ ראה ספר החינוך מצווה יח.
↑ כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל תשעה באב וביום השני של פסח חל שבועות וכו'
↑ לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.
↑ על פי מצבה שמצאו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בבית החיים בליובאוויטש, בשנת תש"נ.

חודשי השנה
תשרי \| חשוון \| כסלו \| טבת \| שבט \| אדר \| ניסן \| אייר \| סיוון \| תמוז \| מנחם אב \| אלול

[1] ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.

[2] ראה ספר החינוך מצווה יח.

[3] כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל תשעה באב וביום השני של פסח חל שבועות וכו'

[4] לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.

[5] על פי מצבה שמצאו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בבית החיים בליובאוויטש, בשנת תש"נ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 בחודש תמוז רואים בגלוי את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.
-הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
+הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבו החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים ה[[ימי בין המצרים|שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
 דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.
 אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].
-הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם [[תורת החסידות]] מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).
+הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז (שמסמל את החורבן) יום גאולה, היא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור!) עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחו אותם, אלא הם בעצמם עם כל תוקפם הורו לשחרר אותו. כמו כן עניין זה מתבטא גם בשם של החודש שנקרא על שם של [[עבודה זרה]], אולם [[תורת החסידות]] מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]].
-התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מבתטאת במיוחד ביום [[ג' בתמוז]]. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.
+התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מתבטאת במיוחד ביום [[ג' בתמוז]]. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.
-וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו ש[[תשעה באב]] וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}.
+וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו ש[[תשעה באב]] וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום י"ז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}.
 ==ימי חב"ד==