עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרת נ"ז באגרות קודש שלו]] כותב אדמו"ר האמצעי: {{ציטוט|תוכן=אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא איגר, וכינוי שמו איגר. והוא איש תם וישר [וירא אלקים], ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע פשוט ושטריימיל של עלקע{{הערה|מין ממיני איילים.}} קרוע{{הערה|נוסח אחר: גרוע.}} (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם.}} וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו. | ב[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרת נ"ז באגרות קודש שלו]] כותב אדמו"ר האמצעי: {{ציטוט|תוכן=אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא איגר, וכינוי שמו איגר. והוא איש תם וישר [וירא אלקים], ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע פשוט ושטריימיל של עלקע{{הערה|מין ממיני איילים.}} קרוע{{הערה|נוסח אחר: גרוע.}} (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם.}} וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו. | ||
===אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]== | ===אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]=== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב: {{ציטוט|תוכן=פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד|מקור=אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב: {{ציטוט|תוכן=פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד|מקור=אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז}}. | ||
גרסה מ־19:41, 4 באוגוסט 2020
רבי עקיבא איגר נולד בעיר אייזנשטייט בהונגריה ביום י"א חשוון תקכ"ב, לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.[1]
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג בתשרי תקצ"ח.
עוסק בספר התניא
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי ספר התניא היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות![2]
אצל רבותינו נשיאנו
עם אדמו"ר האמצעי
בהיות האדמו"ר האמצעי במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם רבי עקיבא איגר.
רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.
אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא".
הם דיברו בענין המחלוקת בין החסידים והמתנגדים, והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.[3]
באותה הזדמנות, שהיתה בין השנים תקפ"א - תקפ"ה, אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי.[4] רבי עקיבא איגר ונהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב אדמו"ר האמצעי במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו אדמו"ר הצמח צדק, ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.
רבי עקיבא איגר גם מסר לו באותו הזדמנות מחידושי תורתו[5].
באגרת נ"ז באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר האמצעי:
וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו.
אצל אדמו"ר הצמח צדק
אדמו"ר הצמח צדק כותב:
פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד
— אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז
.
באגרות אחרות כותב אדמו"ר הצ"צ על רבי עקיבא תארים מיוחדים, כגון: "הגאון המפורסם" וכדו' ומצטטו רבות.
בספריה
בידי אדמו"ר הריי"צ היה שולחן ערוך, עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב מאיר אשכנזי.[8].
בספריית אגודת חסידי חב"ד ישנה תמונה נדירה ומקורית של רבי עקיבא, שהודפסה בספר 'מבית הגנזים'.
הערות שוליים
- ↑ שמועסן מיט יונגע קינדער
- ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו.
- ↑ שם בהערות.
- ↑ רשימות.
- ↑ מין ממיני איילים.
- ↑ נוסח אחר: גרוע.
- ↑ אגרות הריי"צ