תפילין רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] -{{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] -{{אינפו}}
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]
[[קטגוריה:תפילין]]
[[קטגוריה:תפילין]]

גרסה מ־02:12, 30 ביולי 2020

תפילין

תפילין רבינו תם הם שיטתו של רבינו תם במצות תפילין, שלא נקבעה כחובה הלכתית. המהדרים מניחים תפילין על פי שיטת רבינו תם בנוסף לתפילין הקבועות, שהם לשיטת רש"י. חסידי חב"ד נוהגים באופן גורף להניח גם תפילין אלו ביחד עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה, מאז שנת תשל"ו. שאז עורר הרבי על הנחת תפילין ר"ת.

שיטת רבינו תם

קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. השיטות הידועות הם שיטת רש"י ושיטת רבינו תם. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י.

לשיטת רבנו תם יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין.

הנחתם

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

בשולחן ערוך בית יוסף כותב[1]: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

חסידי חב"ד נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם המשפיע על כך. בפורים תשל"ו הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מהבר מצוה, ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך הגלות ולזרז את הגאולה. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת

נוהגים להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות קריאת שמע ופרשת קדש והיה כי יביאך. (שמות יג,א) ושש זכירות.

בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ובדיעבד יכול להניחם כל היום.

לקריאה נוספת

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ל"ד - המחלוקת בין רש"י לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סימן לד סעיף ב.