פורטל:גאולה ומשיח/מבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<table align=left><tr><td>[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|none|100px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table> | <table align=left><tr><td>[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|none|100px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table> | ||
ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מעיקרי הדת. ה[[נבואה]] אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. תיאורו של [[מלך המשיח|הגואל]] ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו". | ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מעיקרי הדת. ה[[נבואה]] אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. תיאורו של [[מלך המשיח|הגואל]] ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים (כגון, עת ביאת אליהו) - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו". | ||
ה[[ציפיה לגאולה]] היא חלק מ[[אמונה בביאת המשיח|האמונה בבואו]]. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, [[בית המקדש השלישי|בנין המקדש]] ו[[קיבוץ גלויות|קיבוצם של ישראל]]. בנוסח ה[[תפילה]] נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל. | ה[[ציפיה לגאולה]] היא חלק מ[[אמונה בביאת המשיח|האמונה בבואו]]. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, [[בית המקדש השלישי|בנין המקדש]] ו[[קיבוץ גלויות|קיבוצם של ישראל]]. בנוסח ה[[תפילה]] נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל. | ||
גרסה מ־18:46, 23 ביולי 2020
 |
הגאולה העתידה היא אחת מעיקרי הדת. הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים. תיאורו של הגואל ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים (כגון, עת ביאת אליהו) - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".
הציפיה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. בנוסח התפילה נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.
אולם עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן לציפיה וההשתוקקות התמידית לגאולה.
התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.
בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה, ונשאר רק לקבל פני משיח בפועל ממש. כמו כן עודד מאות פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.