הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק זילברשטיין"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מזה שבישיבת פוניבז' לא מצוי (כל כך) לימוד [[תורת החסידות]] יש ללמוד שקיימת התנגדות של גדולי ישראל ומורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה נחרצת וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] (משגיח ומורה דרך דפונביז')"{{מקור}}. | במענה ששיגר לשואל שתמה האם מזה שבישיבת פוניבז' לא מצוי (כל כך) לימוד [[תורת החסידות]] יש ללמוד שקיימת התנגדות של גדולי ישראל ומורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה נחרצת וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] (משגיח ומורה דרך דפונביז')"{{מקור}}. | ||
| − | בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] השתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי. הוא מסר שיעור ב[[הלכה]] והדברים אף נדפסו בספר מיוחד בו הופיעו דברי כלל הרבנים שנאמו בכינוס תורה{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]]}}. | + | בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] השתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי. הוא מסר שיעור ב[[הלכה]] והדברים אף נדפסו בספר מיוחד בו הופיעו דברי כלל הרבנים שנאמו בכינוס תורה{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]]}}. |
| + | |||
| + | ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. | ||
בעיצומה של חופשת הקיץ בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] של אדמו"ר הזקן שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]], בבית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור והתיישב לצד הרב גרוסמן כשהוא מאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור. | בעיצומה של חופשת הקיץ בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] של אדמו"ר הזקן שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]], בבית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור והתיישב לצד הרב גרוסמן כשהוא מאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור. | ||
גרסה מ־00:01, 12 במאי 2020
| יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן | |
|---|---|
| לידה | תרצ"ד |
| בנדין, פולין | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, |
| רבותיו | הרב שמואל וואזנר, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף שלום אלישיב |
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת תרצ"ד) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה. חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת והוא משמש גם ראש כולל בית דוד בחולון.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, פולין. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב יחזקאל אברמסקי. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב שמואל וואזנר. לאחר מכן שימש מספר שנים כר"מ בישיבת לוצרן בשווייץ.
הרב זילברשטיין משמש כרבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק. הוא משמש כראש כולל בית דוד בחולון, שבו קיים גם בית דין לממונות שבו הוא אב בית דין. בשיעוריו משתתפים חרדים ודתיים לאומיים. חיבר מספר ספרים בנושא הלכה ורפואה, והוא מעביר שיעור חודשי לרופאים, דתיים וחילונים. שנים רבות הוא מוסר שיעור שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת דברי שיר בבני ברק ביום שני, ובכולל "בית דוד" ביום שלישי.
הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.
בתשע"ב צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה.
בשיעור שמסר הרב בקשר למגיפת הקורונה והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק לביאת המשיח.
קשריו עם חב"ד
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מזה שבישיבת פוניבז' לא מצוי (כל כך) לימוד תורת החסידות יש ללמוד שקיימת התנגדות של גדולי ישראל ומורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה נחרצת וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם הרב דסלר (משגיח ומורה דרך דפונביז')"[דרוש מקור].
בג' סיוון תשמ"ב השתתף בכינוס תורה שנערך על ידי בית חב"ד חולון בהתאם להוראת הרבי. הוא מסר שיעור בהלכה והדברים אף נדפסו בספר מיוחד בו הופיעו דברי כלל הרבנים שנאמו בכינוס תורה[1].
בתשמ"ז העניק את הסכמתו לספרו של הרב אליהו יוחנן גוראריה 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת אדמו"ר הזקן ודברי רבותינו נשיאנו. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם.
בעיצומה של חופשת הקיץ בחודש אב תשע"ד, השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב יצחק דוד גרוסמן בספר לקוטי תורה של אדמו"ר הזקן שהיה שזור בסיפורים על הרבי, בבית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב גבריאל מרזל. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור והתיישב לצד הרב גרוסמן כשהוא מאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור.
בכנס בחירות שנערך בראש חודש אדר תש"פ קיבל מתלמידי ישיבת חח"ל צפת את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך', עלעל בחידושי הבחורים והודה לתמימים על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח, ולאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה[2].
חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור אליהו סורקין שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא בפיקוחו ההלכתי של הרב זילברשטיין.
חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מטבריה שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר טבריה.
ספריו
- חשוקי חמד - סדרה בעלת עשרות ספרים של הערות על סדר מסכתות הש"ס, וכן על נושאים נוספים כגון חנוכה.
- חשוקי חמד על הגדה של פסח - בעריכת יעקב ישראל פוזן, עם פסקים והנהגות מחותנו הרב אלישיב
- והערב נא - דיונים הלכתיים על פי סדר פרשיות השבוע, שלושה כרכים.
- שיעורי תורה לרופאים - שאלות ותשובות בענייני רפואה בהלכה, חמישה כרכים.
- מלכים אומניך - בעניין איסור אמירה לנכרי בשבת, תש"נ.
- שבת שבתון - הלכות חולה ביום הכיפורים, תשנ"ז.
- עלינו לשבח - סיפורי חיזוק לאמונה וביטחון על פי סדר פרשיות השבוע, שישה כרכים.
- טובך יביעו - סדרת המשך לעלינו לשבח.
- ברכי נפשי - פרקי חיזוק ואמונה מתוך פרשיות השבוע. חמישה כרכים.
- מצוות בשמחה - פרקי חיזוק, השקפה ומוסר, לפי סדר הפרשיות - על פי שרשי המצוות של ספר החינוך.
הערות שוליים
- ↑ שבועון כפר חב"ד
- ↑ לפני פתיחת הספר עיין בנוסח שהתנוסס על הכריכה "שבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א" והכרזת הקודש יחי אדוננו.
