שמחה גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/737753696935.html ככה חסיד חושב]''' {{בית משיח}} פרשת כי תשא תשע"ז
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/737753696935.html ככה חסיד חושב]''' {{בית משיח}} פרשת כי תשא תשע"ז


 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורודצקי שמחה}}
{{מיון רגיל:גורודצקי שמחה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

גרסה מ־11:43, 27 באפריל 2020

הרב שמחה גורודצקי (תרס"ג - תשד"מ) היה שד"ר במשך תקופה לישיבת תומכי תמימים, ושליחו של אדמו"ר הריי"צ לעיר סמרקנד, נאסר כמה פעמים על פעולותיו בחיזוק היהדות, ואחרי שעלה לארץ היה מזכיר ועד כפר חב"ד וממקימי ישיבת הבוכרים.

תולדות חיים

תמונתו האחרונה ערב יום כיפור תשד"מ

הרב שמחה גורודצקי נולד בכ״ז מנחם אב בשנת תרס"ג בעיר באברויסק, ביילרוסיה.

בשנת תרפ"ג החל לפעול בשליחות אדמו"ר הריי"צ, ברחבי ברית המועצות, בשד"רות לטובת ישיבת תומכי תמימים[1].

לאחר מכן שלחו הרבי הריי"צ לשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי אדמו"ר הרש"ב - הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה), שם פעל גדולות ונצורות.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים. את מסכת יסוריו פרש בספר יהדות הדממה. היה סמל למסירות נפש לנחת רוח רבותינו נשיאינו

מאסרו המרכזי ארך עשר שנים תמימות.

בשנת תשכ"ד יצא מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, שם השתקע בכפר חב"ד ומונה למזכיר ועד כפר חב"ד. בשנות הלמ"דים היה ממקימי ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד[2].

נפטר בל' תשרי תשד"מ והוא בן שמונים.

משפחתו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת תומכי תמימים חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב יחזקאל פייגין להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך לרבי הריי"צ וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל במסירות נפש עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.
  2. לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו אור שמחה.