שמחה גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 34: | שורה 34: | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403976 מסר מטשקנט]''' - ראיון עם הרב [[בן ציון וישצקי]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403976 מסר מטשקנט]''' - ראיון עם הרב [[בן ציון וישצקי]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/737753696935.html ככה חסיד חושב]''' {{בית משיח}} פרשת כי תשא תשע"ז | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/737753696935.html ככה חסיד חושב]''' {{בית משיח}} פרשת כי תשא תשע"ז | ||
{{מיון רגיל:גורודצקי שמחה}} | {{מיון רגיל:גורודצקי שמחה}} |
גרסה מ־11:39, 27 באפריל 2020
הרב שמחה גורודצקי (תרס"ג - תשד"מ) היה שד"ר במשך תקופה לישיבת תומכי תמימים, ושליחו של אדמו"ר הריי"צ לעיר סמרקנד, נאסר כמה פעמים על פעולותיו בחיזוק היהדות, ואחרי שעלה לארץ היה מזכיר ועד כפר חב"ד וממקימי ישיבת הבוכרים.
תולדות חיים
הרב שמחה גורודצקי נולד בכ״ז מנחם אב בשנת תרס"ג בעיר באברויסק, ביילרוסיה.
בשנת תרפ"ג החל לפעול בשליחות אדמו"ר הריי"צ, ברחבי ברית המועצות, בשד"רות לטובת ישיבת תומכי תמימים[1].
לאחר מכן שלחו הרבי הריי"צ לשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי אדמו"ר הרש"ב - הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה), שם פעל גדולות ונצורות.
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים. את מסכת יסוריו פרש בספר יהדות הדממה. היה סמל למסירות נפש לנחת רוח רבותינו נשיאינו
מאסרו המרכזי ארך עשר שנים תמימות.
בשנת תשכ"ד יצא מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, שם השתקע בכפר חב"ד ומונה למזכיר ועד כפר חב"ד. בשנות הלמ"דים היה ממקימי ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד[2].
נפטר בל' תשרי תשד"מ והוא בן שמונים.
משפחתו
- הרב מרדכי גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד
- חתנו, הרב יונה לבנהרץ
ראו גם
לקריאה נוספת
- נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, תשמ"ד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- מסר מטשקנט - ראיון עם הרב בן ציון וישצקי בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- ככה חסיד חושב פרשת כי תשא תשע"ז
- ↑ ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת תומכי תמימים חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב יחזקאל פייגין להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך לרבי הריי"צ וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל במסירות נפש עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.
- ↑ לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו אור שמחה.