בלתי מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"בלתי מוגה" כוונתו היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[ | '''"בלתי מוגה"''' כוונתו היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[אדמו"ר שליט"א]] שנכתבה על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] ולא עברה [[מוגה|הגהה]] על ידי [[הרבי]]. | ||
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב | כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע"י [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים. | ||
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם | בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. | ||
עם הזמן נוצר דור של | עם הזמן נוצר דור של "[[חוזר|חוזרים]]" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה". | ||
השיחות הבלתי מוגהות מהשנים [[תיש"א]] - [[תשמ"א]] פורסמו באידיש בסדרה | השיחות הבלתי מוגהות מהשנים [[תיש"א]] - [[תשמ"א]] פורסמו באידיש בסדרה שיחות קודש (אדמו"ר שליט"א), ומהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]] ב[[לשון הקודש]] בסדרת התוועדויות (אדמו"ר שליט"א) (בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]). | ||
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]] | [[קטגוריה:ערכים חב"דים]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־13:12, 7 באוגוסט 2009
"בלתי מוגה" כוונתו היא שיחה או מאמר שאמר אדמו"ר שליט"א שנכתבה על ידי המניחים ולא עברה הגהה על ידי הרבי.
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב ע"י "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות המוגהות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע"י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
עם הזמן נוצר דור של "חוזרים" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה".
השיחות הבלתי מוגהות מהשנים תיש"א - תשמ"א פורסמו באידיש בסדרה שיחות קודש (אדמו"ר שליט"א), ומהשנים תשמ"ב - תשנ"ב בלשון הקודש בסדרת התוועדויות (אדמו"ר שליט"א) (בהוצאת ועד הנחות בלה"ק).