הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מרגלים" ב־"מרגלים") |
מ (החלפת טקסט – "הר הבית" ב־"הר הבית") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg|left|thumb|400px|הכותל המערבי]] | [[תמונה:הכותל פנורמה.jpg|left|thumb|400px|הכותל המערבי]] | ||
'''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את | '''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. | ||
מעולם לא זזה ה[[שכינה]] מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'{{הערה|שמות ה ע"ב.}}. | מעולם לא זזה ה[[שכינה]] מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'{{הערה|שמות ה ע"ב.}}. | ||
== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל == | == איסור תחיבת היד בין אבני הכותל == | ||
לטמא{{הערה|1=חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.}} שאסורים להכנס | לטמא{{הערה|1=חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.}} שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה{{הערה|שם הלכה ח'.}} וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב{{הערה|רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.}} - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב{{הערה|רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.}}, וכן על בעל קרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]}}. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא{{הערה|השגות ה[[ראב"ד]] פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.}}, מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות{{הערה|רמב"ם שם.}}. | ||
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.}}. | ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.}}. | ||
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס | על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.}}, כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת{{הערה|[[מסכת יבמות|יבמות]] ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.}}. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית{{הערה|ראו גם ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.}}. | ||
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו גם דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו. | אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו גם דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* | *הר הבית | ||
*[[בית המקדש]] | *[[בית המקדש]] | ||
גרסה מ־08:51, 6 בנובמבר 2016
הכותל המערבי (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת בית המקדש לפי דרגות שונות.
מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'[1].
איסור תחיבת היד בין אבני הכותל
לטמא[2] אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות[3] שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה[4] וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב[5] - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב[6], וכן על בעל קרי[7]. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא[8], מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות[9].
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים[10].
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו[11], כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת[12]. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית[13].
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין[14]. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.
קדושת הבית בזמן הזה
דעת הרמב"ם היא כי גם היום חל איסור כרת[15] מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.
וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה[16].
מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון
בשיחה עם רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב[17], הקשה הרבי סתירה: האדמו"ר האמצעי כותב[18] כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך[19] פסק דין מפורש בנוגע לתפילה, שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה.
רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחוץ לארץ להחזיר פניהם נגד ארץ ישראל, והן בארץ ישראל להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.
בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי דוד מלעלוב כי האבות נמצאים בליל שבת קודש בכותל המערבי.
על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שחברון היתה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.
אדמו"ר הריי"צ בביקור בכותל
אדמו"ר הריי"צ, בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.
בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב שמעון גליצנשטיין[20]:
בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.
מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' יוסף שמוטקין. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".
בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.
והרבי - שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם - הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש נשמה וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.
בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי תהילים במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.
משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".
"באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"[21]...
חב"ד בכותל
עם שחרור הכותל בשנת תשכ"ז הקימו חסידי חב"ד בהוראת הרבי דוכן תפילין במקום, בו מניחים תפילין מאות יהודים ביום. החל משנת תשס"ה הרב יוסף הלפרין מנהל את הדוכן.
רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ הינו חסיד חב"ד.
במקום מתקיימים אירועים חב"דיים כגון: בר מצווה לאלף ילדים בארגון כולל חב"ד, סיום והכנסת ספר תורה לילדי ישראל.
ראו גם
- הר הבית
- בית המקדש
קישורים חיצונים
- ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי
- מחקר על הכותל
- גלריה מרהיבה מהצד הלא מוכר של הכותל; המנהרות המסתוריות בבטן האדמה
- אלף ילדים בבר מצווה בכותל
- קעמפ אורו של משיח במסדר בכותל
- וידאו הדמיה - 770 מול הכותל
- שלמה ריזל, השליח במקום הכי לא צפוי בעולם, כתבה תשקיף על בית חב"ד בכותל המערבי
הערות שוליים
- ↑ שמות ה ע"ב.
- ↑ חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מאוצר השו"ת.
- ↑ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
- ↑ שם הלכה ח'.
- ↑ רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.
- ↑ רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.
- ↑ משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו
- ↑ השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.
- ↑ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.
- ↑ יבמות ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.
- ↑ ראו גם ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.
- ↑ שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.וראו גם דברי חכמים פרק לח.
- ↑ רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הי"ד.
- ↑ גליון טורי ישורון בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו גם תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 684.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ע' שז.
- ↑ אורח חיים ריש סימן צ"ד.
- ↑ להלן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' מנחם זיגלבוים בשבועון בית משיח
- ↑ חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין