שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏אידיש: פסקה חדשה)
(←‏ספר החינוך: פסקה חדשה)
שורה 49: שורה 49:


כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
== ספר החינוך ==
האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך [[ספר החינוך]]. ערך שלענ"ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על [[ספר המצוות להרמב"ם]].
בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של [http://hebrewbooks.org/40631 מהדורת שעוועל], וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.
הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו"ש שדרכו היא דרך הרמב"ם.
כמו כן יש את עניין ה[[שש מצוות תמידיות]] שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.
בהצלחה, ו{{ישר כוח|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

גרסה מ־02:21, 27 בספטמבר 2016

ההודעה האחרונה בדף השיחה של שף ויתיב/ארכיון 1 התקבלה מהמשתמש כתית למאור בתאריך כ"ד באלול ה'תשע"ו.

ברוך בואך לחב"דפדיה!

שלום שף ויתיב, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט

חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.

  • בראש ובראשונה, מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת תורת חסידות חב"ד, כידוע מענה מלך המשיח להבעל שם טוב כי התגלותו תהיה על ידי הפצת מעיינות החסידות חוצה. בנוסף לזאת, באנציקלופדיה מידע על כל נושא ומושג הקשור לחסידות וחסידים.
  • לתשומת לבך: אין להכניס חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. הדבר תקף גם לגבי תוכן כתוב וגם לגבי תמונות - אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים.
  • תקוותנו כי החומר הרב בחב"דפדיה יהיה לך לתועלת, ותרומותיך יהיו השתתפות בזכות להגדיל ולהרחיב את האנציקלופדיה לנחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
  • בחב"דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון (מופיע מעל חלונית העריכה). את חתימתך ניתן לעצב בדף ההעדפות האישיות.
  • בכל שאלה אפשר לפנות כאן, או בכתובת הדואר האלקטרוני: chabadpedia.a@gmail.com
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

אני מקווה שתנצל את שהותך בחממה התורנית המוגנת של חב"דפדיה לתועלת המיזם, קרי: עריכת והוספת ערכים בחסידות ובנגלה, ולא בהתקוטטות אווילית שמקומה בויקי-קליפה. (להעיר, שאף שאין מי שימנע בעדך מלהתווכח וכדו' על דפי האתר על נושאים השקפתיים, מומלץ להמנע מכך ולהתמקד בתוכן, אם זה לא נוגע לערך ספציפי, עדיף אולי שתשלח מכתב דרך שירות יונות הדואר המלכותיות השוכן בין הכלים המשובחים של אתר זה!).

בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, ושתזכה יחד עם כל בני ישראל לצפות ולייחל לגאולה (ולא רק בדמיון...)• כתית למאורבית הבד 07:08, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

תודה על הקבלת פנים החמה... אך מדוע נראה לך שבאתי להתקוטט אם כתבתי בפירוש שאין בכוונתי לבקר כלל בערכים אלו--שף ויתיב - שיחה 07:12, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
ראשית כל, על פי כתיבתך בשיחת משתמש:5778#ציונות. שנית, נהוג בדפי שיחה להזיח בכל תגובה את השורה פעם אחת באמצעות נקודותיים (:), ובתגובה שנייה פעמיים וכן הלאה.• כתית למאורבית הבד 07:31, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
ייש"כ על העצה. אגב, מהו יונת הדואר ואיך משתמשים בזה?--שף ויתיב - שיחה 12:10, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
יונת הדואר המכונה בלע"ז "אימייל" הוא קישור בצד הימני של הדף בלשונית "כלים", שכאשר נמצאים בדף שיחה או משתמש של מישהו - ניתן לשלוח לו אימייל באופן אישי ללא הטרדת כל העולם (בעוד שינוי...) • כתית למאורבית הבד 06:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

ברוכים הבאים

ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' ). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! להתראות - שיחה 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא שא. "שף" הוא ר"ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). ב. לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש "קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל". ג. כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. ד. לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים.
בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב"ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו"נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו"ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה "רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען". ולענ"ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה "טכנית" הרי בודאי שח"ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח"פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע"פ אחו"ק תנש"א ובכלל שיחות נ"א-נ"ב) הרי שבודאי שכל מאורע שקורה בעולם הוא בגדר "אתחלתא דגאולה" ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל.
כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב"ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע"ד 'נשיא שבט' וד"ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות.--שף ויתיב - שיחה 22:51, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
אצטרף בזאת למברכים מקרב הלב ולמצפים לפעילותך המשמעותית באזורנו.
להעיר, שבכתיבה אנציקלופדית יש לכתוב בכתיב התקני של שפת הציונים, וכיון שאתה מזדהה במידת מה עם הציונות, בטח לא יקשה עליך הדבר . דוגמאות: הערך מוטל ליפשיץ הנחמד שבנית, ייקרא "מרדכי ליפשיץ" וגם בפתיח ייכתב מרדכי ובסוגריים (מוטל). ובכך עניתי על שאלתך בשיחת חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה (אם כי לענ"ד השם מענדל יוצא מהכלל מהסיבה שכתבת).
הרבה הצלחה בפעילות ובפולמוסים מרתקים בענינים העומדים ברומו של עולם! • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:06, ט"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו
עוד, לא אתאפק מלשאול היכן מצאת רמז בדברי מלכנו משיחנו לכך שיש ענין יהודי-רוחני כלשהו במנהיגי המדינה הציונית (אני מניח שהשיחה על כך ששז"ר עלה לגדולה ונמחלו עוונותיו, אינה מהווה מקור מספק לדעה הזו). • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:32, ט"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו
הגדרת הציונות היא - יצירת לאום יהודי, שיחליף את הזיהוי של המשתייך לעם ישראל כשומר תורה ומצוות, ויחליפו בפולקלור יהודי המשתמש בשפה עברית וקשור לחלקת אדמה 'ישראלית'. זה ערש הציונות וזה הרס הציונות. בשל כך - חס ושלום להוציא לעז שהרבי לא מתנגד לציונות. שאר הענינים, זהו חבל דק שרק הרבי יכול לאחוז בשני קצותיו. הרי כל הענינים כמדינה וכו' הם הם כלי המשחית של הצורר הציוני, ולהשתמש בהם בחכמה ולראות בהם ענין אלוקי, זה אפשרי רק בכוחו של מי שרואה בעשיו וקורח והמקושש וכו' וכו' - אנשים צדיקים בעלי רצון מופלא להוסיף בשמירת תומ"צ אצל כלל ישראל...
בקשר לרמזים שפיזרת, הרי שאין עיתותי בידי לנחש, אבל אני רואה שריבוי משתמשים אחרים כן הצליחו לזהותך, ואולי אתה או אחד מהם יכתוב לי בפרטי את זהותך, וכך - אם "אם אני זה מי שאתה חושב שאני", הרי שבלאו הכי לא תחשוף את זהותך, ואם זה לא אני, אזי שלא יוודע לי מזהותך... להתראות - שיחה 04:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
ובנוגע לציונות, אני התכוונתי נגד תבנית משתמש עם הכיתובית "משתמש זה מתנגד לרעיון הציוני על כל מונחיו, זרמיו ושיטותיו, ולכל השלכותיו המעשיות והרעיוניות", עם קישורים לאתחלתא דגאולה, יום העצמאות, מדינת ישראל ואברהם יצחק הכהן קוק. אשר לאלה (מלבד האחרון) אינני בטוח שהרבי מתנגד. לרעיון הלאומי ודאי שהרבי מתנגד, אך אם כך היה צריך לכתוב "השכלה בלבוש ציוני" ולא "ציונות". קרייזי, אכן לא טעית, התכוונתי בין היתר לאותה שיחה. אך אם לדעתך אין היא מהווית ראיה מספקת אשמח להמציא לידך עוד הרבה מראי מקומות. ואגב להתראות, איך שלא תרצה להסתכל על זה, השימוש בביטוי "הצורר הציוני" ודאי שאינו הולם. אגב, כנראה ידוע לכם שהרבי לא היה מתנגד כ"כ חריף לשירת 'התקוה' ואף שר קטע ממנו לאחד מחסידיו שבמקרה הינו אביו של סבי שיחי'. --שף ויתיבקאנפרענץ רום 10:36, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
תמחל לי שמחקתי את שמך, וקבל בזה את ברכותיי הכפולות והמכופלות לרגל בואך בקשרי השידוכין עם חב"דפדיה. באמת רוח רעננה וצעירה, עתירת הידע וברוכת הכשרונות. ברוכים הבאים!
בנוגע לציונות, נמצנו חולקים על הגדרת המושג 'ציונות' ולא על יחסו של הרבי. ניחא. להתראות - שיחה 12:04, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

חיים אברהם דובער לוין

ע"פ הצהרתך בדף המשתמש שאין לחטט בנבכי הצארסקי פאמיליע, ערכתי את הערך חיים אברהם דובער לוין. בתקוה שיניח דעתך. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:02, ט"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו

קרייזי, בפעם האחרונה שערכת משהו שכתבתי... וע"ע פיל בחנות חרסינה... ובנוגע לעניננו, כוונתי בעניני הצארסקי פאמיליע לא היתה בנוגע למידת דתיותם, ואדרבה, לענ"ד צריך לפרוך כל הבדותות על 'צידקותם' של ר' לייבל אחי אד"ש והרבנית הצדקנית, ולו כדי לידע להודיע ולהיוודע אשר צידקותם אינה נובעת ממעשיהם אלא מעצם עובדת היותם צארסקי פאמיליע. כוונתי היתה בנוגע למחלוקות פנימיות בתוך המשפחה כגון פרשת בני הצ"צ, ה' טבת, מאבק הירושה בתש"י, וגם המתחים שבין הרבי נ"ע לרבי הקודם בעקבות פרשת האיליער ועוד ועוד אשר אין כדאי לפורטם. אולם מפאת שאני חולק לך כבוד השארתי את הערך כפי שכתבתו.--שף ויתיב - שיחה 00:02, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
אני מקוה שחוץ מהכבוד אלי - תגלה גם הבנה לדעות אחרות (ונפוצות), הסוברות שאין לפרסם ענינים כאלו בנוגע להצארסקי פאמיליע (אני פשוט חושש שיש בכוונתך להעלות תיכף תמונה לערכים של אחים ורעים למקום...). • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 02:21, י"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו

תבנית משתמש

מה אתה אומר על התבנית המיוחדת שהקדשתי לך? קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:26, ט"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו

יישר כח! קצת מקובל מידי, אך נסתדר עם זה.-- נכתב ע"י שף ויתיב ששכח לחתום את שמו.
שתי הצעות לי אליך: א. סדר את התבניות בסדר הגיוני יותר, היינו קודם הדעות ובסוף המגורים, או להיפך. ב. קצר אותם קצת, כי האורך מאבד את האפקט שבתבנית משתמש (כי הרי באמת גם ערכים ארוכים לא יצליחו להוות משכן לדעותיך הק'...). • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 02:19, י"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו

ערכים שבכוונתו הק' לערוך

כיון שראיתי שבדעתך לערוך על סימון יעקובשוילי, הריני להוסיף לינק למכתב אדמו"ר הריי"צ נ"ע על מה שסיפר פקיד הק.ג.ב., אשר שמעתי מבנו שי' שהמכתב עוסק בו. עוד אמר לי הנ"ל, שמכתב זה נכתב ע"י הרבי הריי"צ בכוונה שלא ידעו מי הוא הכותב, ולכן מופיע בו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" עליו (וגם בהקדמה לקונטרס כתוב שנכתב ע"י "אחד הרבנים"). בהצלחה • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 02:25, י"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו

אני לא בטוח שאתם מדברים על אותו בן אדם, כי יעקובשוילי ש"שף" מדבר עליו לכאורה לא נולד לפני הסתלקות אדמו"ר הריי"צ מ. פינחסי - שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ו
טעית. אתה מדבר על סימון ג'ייקובסון (שעליו יש ערך), ואני והוא מדברים על סימון יעקובשוילי שליח הרבי הריי"צ לגרוזיה. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 03:04, י"ז באלול, הקהל ה'תשע"ו
ופה בדיוק הנקודה. אני שאלתי אותו פא"פ, והוא אמר לי שכוונתו לסימון ג'ייקובסון. אכן יש עליו ערך? מוזר לי. כנראה אני או הוא התבלבלנו. מ. פינחסי - שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ו
המכתב ידוע, וייש"כ בכ"ז. בנוגע למחלוקת למי התכוונתי אלו ואלו דא"ח, התכוונתי לסימון יעקבשוילי אשר החליף את שמו לג'ייקובסון... סימון ג'ייקובסון דהיום הוא נכדו.--שף ויתיב - שיחה 03:53, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

אידיש

כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת האידיש, ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. להתראות - שיחה 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

ספר החינוך

האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך ספר החינוך. ערך שלענ"ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על ספר המצוות להרמב"ם.

בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של מהדורת שעוועל, וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.

הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו"ש שדרכו היא דרך הרמב"ם.

כמו כן יש את עניין השש מצוות תמידיות שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.

בהצלחה, ויישרכוח!כתית למאורבית הבד 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)