אגרת התשובה - פרק ט': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "התבוננות " ב־"התבוננות ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ט'''' של [[אגרת התשובה]] מסביר כי תשובה עילאה היא על ידי אהבה ויראה שכליים הבאים על ידי התבוננות מעמיקה, והאהבה היא על ידי דביקות כל חלקי הנפש, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], ובפגם הנעשה על ידי המוח צריך להיות התיקון במוח דווקא. | '''פרק ט'''' של [[אגרת התשובה]] מסביר כי תשובה עילאה היא על ידי אהבה ויראה שכליים הבאים על ידי [[התבוננות]] מעמיקה, והאהבה היא על ידי דביקות כל חלקי הנפש, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], ובפגם הנעשה על ידי המוח צריך להיות התיקון במוח דווקא. | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
גרסה מ־05:46, 22 באוגוסט 2016
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ט' של אגרת התשובה מסביר כי תשובה עילאה היא על ידי אהבה ויראה שכליים הבאים על ידי התבוננות מעמיקה, והאהבה היא על ידי דביקות כל חלקי הנפש, במחשבה דיבור ומעשה, ובפגם הנעשה על ידי המוח צריך להיות התיקון במוח דווקא.
מבוא לפרק
גוף הפרק
| פרק ט |
|---|
| פרק ט וביאור הענין כמו שכתוב בזוהר הקדוש ותיקונים בכמה מקומות. דבינה איהי תשובה עילאה והאם רובצת על האפרוחים וכו'. דהיינו שעל ידי שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת הדעת ומוליד מרוח בינתו דחילו ורחימו שכליים, ובטוב טעם ודעת, כענין שנאמר לאהבה את ה' אלקיך משום כי הוא חייך וכו' ולא די לו באהבה טבעית המסותרת לבד וכו'. וכן ביראה ופחד או בושה וכו' כנודע. אזי נקראת האם רובצת על האפרוחים וכו'. והנה עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ומעשה לדבקה כולן בו ית', דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך והדיבור בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה וכו'. ולפי שפגם הברית בהוצאת זרע לבטלה ואין צריך לומר בעריות או שאר איסורי ביאה דאורייתא או דרבנן (כי חמורים דברי סופרים וכו') פוגם במוח, לכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקא. וזהו שאיתא בתנא דבי אליהו, אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחיה, אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. והיינו כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל. וככה הוא בחבל נחלתו וכו'. וזהו שאמר הכתוב בחסד ואמת יכופר עון וכו' ואין אמת אלא תורה וכו'. ועון בית עלי בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וגמילות חסדים כדאיתא בסוף פ"ק דר"ה: |
סיכום הפרק
צילום דפוס התניא
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ח' |
פרקי אגרת התשובה | הבא: פרק י' |