רב אשי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט) |
מ (החלפת טקסט – " תשט"ז " ב־" תשט"ז ") |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום). | לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום). | ||
עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. | עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. | ||
כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}. | כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}. |
גרסה מ־19:51, 19 באפריל 2016
רב אשי | |
---|---|
דור | דור רביעי לאמוראי בבל |
בית מדרש | ישיבת סורא |
רבותיו | רב כהנא מפום נהרא, אמימר |
חבריו | רב אחא בריה דרבא |
רב אשי היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, ידידו של רבינא, ויחד עימו חתם וערך את התלמוד בבלי.
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד"[1], וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את התלמוד בבלי[2]. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.
לפני פטירתו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).
עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[3].
כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים[4].
אמוראים | ||
---|---|---|
דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא |