ישראל יהודה לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(זוהי חזרה על מה שכבר נכתב, אין בזה טעם)
אין תקציר עריכה
שורה 48: שורה 48:




[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|לוין ישראל כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לוין ישראל]]

גרסה מ־14:16, 9 בדצמבר 2008

הרב ישראל לוין בקבלת דולר לברכה מהרבי

הרב ישראל לוין נולד ביום שבת קודש, ז' תמוז תרע"ב, בעיר זיוויטוב שבאוקראינה לאביו הרב אפרים הלוי לוין ז"ל.

ר' ישראל היה חסיד שחי וחווה את שנות מסירות הנפש היוקדות ברוסיה הסובייטית, עבר בצעירותו תלאות אינספור, וזאת בשל מסירות נפשו למען המשך לימוד התורה.

ביום רביעי, ט' סיון תשס"ה נפטר ר' ישראל והוא בן 93 שנים.

שנות צעירותו

בעקבות פרעות שהתחוללו לאחר מלחמת העולם הראשונה, נאלצה משפחתו לברוח מעירם זיוויטוב אל העיר ליפאוויץ. גם שם סבלו מכיון שבאותם ימים החלה תקופת השתלטותה של היבסקציה על הרחוב היהודי.

כשהגיע לגיל ארבע-עשרה, נודע לו על מסגרת לימודית מתאימה לנערים בני גילו שקיימת בקייב. הוא עזב את הבית ונסע לקייב הרחוקה כדי ללמוד בתומכי תמימים קייב.

בהמשך נסע לתומכי תמימים ויטבסק וכשהרדיפות המשיכו נדד בין הישיבות ב:פערעיאסלאוו, קייב, תומכי תמימים באקו, כותאיס, קולאש, קייב, מוסקבה, שוב פעם קייב, טשערניגוב, מלחובקה, לנינגרד, שוב מוסקבה, ווארוניז' קריביורוג וחרקוב.

מספר פעמים נאסר לתקופות קצרות. כאשר שהה במלחובקה, נאסר מכיון שלא היו לו ניירות מתאימים והובל לבית הסוהר, שם הוכנס לחדר אחד עם גנבים ושודדים.

לאחר מספר ימי מאסר, הוחלט לשחררו לא לפני שהוזהר כי אסור לו עוד להימצא באזור, וכי אם ייתפס, ייאסר לשנתיים ימים. הוא אף נאלץ לחתום על הצהרה ברוח זו.

ר' ישראל שרצה בכל מאודו להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של החסיד ר' זלמן ליברמן. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.

בהגיעו לגיל גיוס זכה ר' ישראל לנס גלוי מאדמו"ר הריי"צ שהורה לו להלביש משקפיים "והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות". באופן נסי שלמעלה מדרך הטבע, קיבל פטור בזכות המשקפיים.

בחודש שבט תרח"צ, הגיע בקשרי תנאים עם מרת איטא דבורה, בתו של החסיד ר' מאיר גורקוב.

כמה חודשים לאחר מכן, באו השניים בברית הנישואין.

מלחמת העולם השניה

גם בשנות מלחמת העולם השניה, נאלצו ר' ישראל ורעייתו נאלצו לברוח לסמרקנד.

גם בהיותו בסמרקנד בשנות המלחמה והרעב הקשות, נרתם מיד למען הפצת תורה, וביחד עם ידידו הרה"ח ר' מיכאל טייטלבוים, הקימו סניף של ישיבת 'תומכי תמימים סמרקנד'.

בקיץ תש"ו הצליח לעזוב את רוסיה ב"עשאלונים" הידועים, עד שמצא מנוחה קצרה במחנה הפליטים פאקינג - גם שם, הוא וחברו הטוב ר' מיכאל טייטלבוים, הזדרזו להקים מסגרת של ישיבת 'תומכי תמימים פאקינג'.

בתקופה שלאחר מכן, שהה בפאריז, וגם שם עסק במסירות בהרבצת והפצת תורה לילדי ישראל.

בארץ ישראל

רק לאחר שלוש שנים מאז שעזב את רוסיה, הגיעו ר' ישראל ורעייתו לארץ ישראל, ובקיץ תש"ט הגיע להתגורר בכפר חב"ד, שם היה חי עד פטירתו.

אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א

בחודש אלול תשכ"ב, זכה ר' ישראל לנסוע לראשונה בחייו לאדמו"ר שליט"א.

בליל יום רביעי, אור ליום ו' בתשרי תשכ"ג, מעט לפני השעה שלוש בלילה, זכה ר' ישראל להיכנס לראשונה בחייו ל'יחידות' אצל הרבי. על רגעים אלה סיפר: "עשיתי שהחיינו. אלו היו הרגעים הכי גדולים ומופלאים בחיי, שכל החיים שלי חיכיתי וציפיתי וקיוויתי להשי"ת שסוף סוף יעזרני ויצליחני לאותם הרגעים הנפלאים".