יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]] ו[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי. | הרב '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]] ו[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. |
גרסה מ־14:00, 7 ביולי 2014
הרב זליג פלדמן (תרח"צ - כ"ה בתמוז תשנ"ו), היה ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.
קורות חיים
ילדותו
נולד בשנת תרח"צ לאביו ר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.
בתומכי תמימים לוד
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.
בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנה ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- הרב שלמה חיים פלדמן - ראש ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון
קישורים חיצוניים
- הרב טוביה בלוי, איכה יועם זהב - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, שבועון כפר חב"ד, מובא באתר שטורעם