חיים בן עטר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 39: | שורה 39: | ||
מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}. | מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}. | ||
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]]וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מהקב"ה בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב . | הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מהקב"ה בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב . | ||
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור . | היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור . | ||
גרסה מ־21:52, 2 ביוני 2014
הצדיק האלקי הקדוש רבי חיים בן משה אבן עטר הידוע בכינויי "אור החיים" הקדוש (נולד תנ"ו - נפטר ט"ו תמוז תק"ג), מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה.
נולד בשנת תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור לארץ הקודש.
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלך דרכו הוא הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא המשיך לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
בחודש סיוון תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנא הנמצאת באיטליה, שם הוא התכבד בכבוד מלכים, והתיישב שם למשך תקופה לבקשת התושבין במקום. הוא הרביץ תורה במקום, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "מאור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא[1] בעיר ליווארנא הוא החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים תחת השם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנא, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
בראש חודש מנחם אב תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, משם רצו ללכת רגלית. לבסוף הגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהסתערה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.
בסוף שנת תק"ב עברו לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר טבריה ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון לירושלים, ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ידע האור החיים סימן משמים כי אין מקומו בעיר.
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של הרמב"ם.[2]
נפטר במוצאי שבת ט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
עם הבעל שם טוב
למרות שרבי חיים התגורר רוב שנותיו במרוקו ובארץ ישראל, מקובל שיחסו עם הבעש"ט, אותו לא ראה מעולם, היה יחס קרוב מאוד.
מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת נשמתו, על אף שלא היה נוכח בגשמיות. לטענת מנגדיו[3] שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם שמה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את נפש דדוד ורוח דדוד.[4]
כאשר נסע רבי אברהם גרשון מקיטוב לארץ ישראל אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם האור החיים וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל משיח, ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?
אחת מהשאלות שאותן שאל רבי גרשון מקיטוב את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל נשמות נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על פולין ורגלו האחרת על שאר העולם[5].
חיבורו אור החיים
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט.[6]
בפירושו, נרמז שהוא המלך המשיח שבדורו, ובלשונו[7] "משיח ה' ושמו חיים".[8].
בעיר שקלוב היה מוציא לאור ושמו ר' אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהמשכילים לא האמינו בביאת המשיח, הלך והשמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי ישראל מרוז'ין .[9] אמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבפרשת סוטה נדפס בטעות, במקום "אם שטית מאיש זה אם מאיש אחר", "אם שטית מאיש זה אם שטית מאיש אשר", ואכן נודע שאיש זה חשוד על היפך הצניעות.
בגניזה החרסונית מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לר' חיים, על ידי גיס הבעש"ט, ר' גרשון מקיטוב.
מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.[10].
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ברוח הקודש ובנבואה וכל פעם שומע תורה מהקב"ה בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב .
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור .
בזמנו היה את סוד נטילת ידיים שהיה רק צדיק אחד בדור שיודע אותו וזה היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא נתנו לו אותו, עד שבשבת אחת בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז ידע על הסתלקותו של "אור החיים" הקדוש.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.
- ↑ כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.
- ↑ הנודע ביהודה.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו.
- ↑ כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב. מובא בקובצי התמים.
- ↑ בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.
- ↑ יש לערער על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי מלך המשיח עיבורו ולידתו בארץ הקודש, דבר שאינו מתאים לתולדותיו שלו עצמו, ובכל זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.
- ↑ במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו.