הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת סנהדרין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
מ (החלפת טקסט – "אע"פ " ב־"אף על פי ")
שורה 41: שורה 41:
 
*'''נז ב.''' בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=בבא+קמא& לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)]
 
*'''נז ב.''' בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=בבא+קמא& לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)]
  
*'''נח ב.''' המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&hilite=348a4df6-a18e-45a6-a731-3a4b2dc25a00&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94&pgnum=207 שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)]
+
*'''נח ב.''' המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&hilite=348a4df6-a18e-45a6-a731-3a4b2dc25a00&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94&pgnum=207 שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)]
  
 
*'''סו א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
 
*'''סו א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]

גרסה מ־03:56, 24 במרץ 2014

העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)

במסכת סנהדרין יש 11 פרקים, ו112 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.

על המסכת יצא לאור הספר "אוצר חידושים בש"ס" - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי. נערך על ידי הרב שלום דובער וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי קה"ת, בשנת תשנ"ט.

מוסר

במסכת מבואר [1] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) ואכן יכולים לשלול זאת.[2]

עיר הנדחת

בדף ט"ו ע"ב ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.

קישורים חיצונים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דף פ"ו ב.
  2. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.