ישראל ברוך בוטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי. | כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי. | ||
== משפחתו == | |||
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. כעבור עשרים שנים מאז נישואיהם נסעה מרת גרליק (אשת השליח הרב [[שמעון גרליק]]) אל [[הרבי]] ועברה ב[[חלוקת דולרים]] שם ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה ארבע דולרים, ובשנים אחדות נולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־03:45, 10 במרץ 2014
הרב ישראל ברוך בוטמן (תשי"ח-תשע"ד) כיהן כמנהל רשת אוהלי יוסף יצחק, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ומנהל בית חב"ד נהריה.
תולדות חייו
נולד בארצות הברית בז' אלול תשי"ח לאביו ר' שלום דובער בוטמן ולאמו מרת דבורה, מראשי נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש.
בהיותו בגיל עשר נשלחו הוריו על ידי הרבי לארץ הקודש והתיישבו בתל אביב, ובצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי, למד בכולל כשנה. בחורף תשמ"ב פנה לצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, ליושב הראש הרב ישראל לייבוב, למצוא לו מקום לשליחות. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב נחום כהן, ובחר בנהריה, ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.
הוא הגיע לעיר בקיץ תשמ"ב והתקבל בצורה צוננת[1], אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.
בשנת תשמ"ו פתח בעיר כולל אברכים, בחסותו של רב העיר דאז, האדמו"ר דוד חי אבוחצירא.
בשנת תשנ"ג[2] פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב נפתלי שפרינגר והרב ברוך וילהלם, תחת הכותרת "ברוך הבא מלך המשיח" "אנו פעילי בית חב"ד – נהריה, שלוחי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא כ"ק אדמו"ר שליט"א כפשוט, ושיש לומר ולזעוק 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ומתוך שירה וזמרה.
וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר – עצתנו שפשוט ילמד את שיחות כ"ק אד"ש בפנים!"
בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת הרב מאיר פריימן, פנו אליו הרב דוד חנזין, יו"ר רשת אהלי יוסף יצחק, והרב יוסף יצחק אהרונוב שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.
בשנת תשס"ד מינו אותו חלק מחברי בית דין רבני חב"ד לחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת תשע"ג.
בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מידי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.
פטירתו
בתחילת חודש אדר ב' תשע"ד עבר התקף לב קשה, ואושפז בבית הרפואה. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'[3]. בליל שבת קודש פרשת ויקרא, ו' באדר שני נפטר, ונטמן למחרת בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
הותיר אחריו שלושה בנים ובת.
פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב דניאל יצחק מוסקוביץ' וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון נפש פנימי.
כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש על קיום כנס התעוררות כלל ארצי.
משפחתו
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. כעבור עשרים שנים מאז נישואיהם נסעה מרת גרליק (אשת השליח הרב שמעון גרליק) אל הרבי ועברה בחלוקת דולרים שם ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה ארבע דולרים, ובשנים אחדות נולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ עדותו בשבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשמ"ו
- ↑ במכתב מתאריך כ' בטבת: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!.
- ↑ משמעות השם 'אלטער' באידיש הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים.
| הקודם: מאיר פריימן |
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק תשנ"ו - תשע"ד |
הבא: - |