שלמה משה עמאר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===הראשון לציון והרב הראשי לישראל=== | ===הראשון לציון והרב הראשי לישראל=== | ||
בשנת [[תשס"ג]] התמודד לתפקיד [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב [[יחיאל | בשנת [[תשס"ג]] התמודד לתפקיד [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב [[יונה יחיאל מצגר]] שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. | ||
בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם. | בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם. | ||
גרסה מ־15:25, 5 בינואר 2014
| הרב משה שלמה עמאר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| הראשון לציון | |
| לידה | תש"ח (1948) |
| קזבלנקה, מרוקו | |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ספרדי-חרדי |
| רבותיו | יעקב ניסן רוזנטל |
| תלמידיו | שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ |
| חיבוריו | סדרת השו"ת "שמע שלמה", "כרם שלמה", ו"בארה של מרים" |
הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת תש"ח) היה ההראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ונחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית. הרב נחשב לידיד גדול של חסידות חב"ד ולמעריץ נלהב של הרבי.
תולדות חייו
נולד בקזבלנקה שבמרוקו להוריו אליהו ומרים עמאר, ואת שנות ילדותו עשה במוסדות החינוך החב"דיים בעיר בהנהלתו של שליח הרבי, הרב שלמה מטוסוב, ובישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תשכ"ב בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.
בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת תשכ"ט בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.
באותה תקופה, נישא לרעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים.
במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין בחיפה הרב יעקב ניסן רוזנטל. שנה לאחר מכן, בשנת תש"ל קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות בנהריה, עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.
קריירת הרבנות
בשנת תשל"ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' בתל אביב. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.
בשנת תשמ"ב מונה כחבר בבית הדין הרבני בצפת, ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שםכיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים טבריה, חיפה, אשקלון, באר שבע ופתח תקוה.
בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן בבני ברק, ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".
בשנת תש"נ נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, ופוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.
בשנת תשס"ב נבחר לכהן כרבה הראשי של תל אביב, והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.
הראשון לציון והרב הראשי לישראל
בשנת תשס"ג התמודד לתפקיד הראשון לציון, וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב יונה יחיאל מצגר שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.
כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב עובדיה יוסף, ויש שרואים בו את ממלא מקומו.
כיום, הרב עמאר מתגורר בירושלים, ועוסק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי, כשלעיתים תכופות הוא מוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, והוא נחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.
קשריו עם חב"ד
החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב"ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, ולאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.
את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב"ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב"ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.
כאשר נציג ארגון את"ה העולמי הגיש בשנת תשס"ה לרב עמאר את ספר התמימים חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: "גם אני 'תמים', הרי למדתי בישיבת חב"ד במרוקו"[1].
בשנת תשע"א, ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה[2].
בשנת תשע"ב יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את עשרת הדיברות בחג השבועות[3].
בשנת תשע"ג ביקר בחצר הרבי ב-770 יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל[4].
ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד
- על הרבי
- "לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה"[5].
- "אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו"[6].
- "הקים עולה של תורה בכל פינות תבל. זרע זרעים שהיום קוצרים את פירותיהם. בזכותו יש כיום מאות אלפי בעלי תשובה"[7].
- "נשא על כתפיו את העול של הדור כולו במשך למעלה מיובל שנים"[8].
- "יד ה' הייתה עליו לתת לו עוז ותעצומות והתרוממות רוח שלא שמענו כדוגמתה"[9].
- על השלוחים
- "מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם"[10].
- "פעולותיה של התנועה הזאת. תורה ופעילות שאין להם אח ורע. אני עושה כל שביכולתי כדי לתמוך ולסייע בפעולות האלו"[11].
משפחתו
בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון והרב הראשי יצחק יוסף.
כתביו
- סדרת השו"ת "שמע שלמה" (7 כרכים), "כרם שלמה" (2 כרכים), ו"בארה של מרים" (על שם אמו) - עוסק בענייני כשרות.
- ברכת אליהו - דרשות לפרשת השבוע.
קישורים חיצוניים
- ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' תמוז תשע"ג
- אתר שטורעם - ראיון עם הרב עמאר לקראת יום כיפור במדור 'חיים יהודיים' בגליון 'שיחת השבוע' 1237, ט' תשרי תשע"א
| הקודם: הרב אליהו בקשי דורון |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב יצחק יוסף |
הערות שוליים
- ↑ הרב עמאר: "גם אני תמים"
- כ"ג סיון תשס"ה.
- ↑ הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה - ל' כסלו תשע"א.
- ↑ הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי
- ↑ הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770 - י"ד סיון תשע"ג.
- ↑ ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז - אתר שטורעם.
- ↑ הרב עמאר בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז תשע"ג - אתר col.
- ↑ דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.
- ↑ דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
- ↑ דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
- ↑ מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעינים תורניים - ה' תמוז תשע"א
- ↑ דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.