אוריאל צימר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}. | על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}. | ||
==עיסוקו הספרותי== | |||
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו הרבה בשפות זרות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]]. | |||
בשנת [[תשי"ט]] פרסם קונטרס מקיף בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הוא קרא לקונטרס בשם '''יהדות התורה והמדינה''', והדפיס אותו תחת שם העט א. גיטלין. | |||
בשנת [[תשע"א]], הדפיס ידידו הרב [[טוביה בלוי]]את מכתביו תחת השם '''אגרות חסיד'''. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:57, 27 בדצמבר 2013
הרב פרץ אוריאל צימר (תרפ"א-ט' כסלו תשכ"ב) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.
תולדות חייו
נולד בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, ובמשך השנים התקרב לחוגים חרדיים בירושלים.
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול".
תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר לארצות הברית שם התקרב לחסידות חב"ד והיה מקורב לאדמו"ר שליט"א.
קשריו עם הרבי
היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש[1].
בהוראת הרבי כתב את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" - על יחס היהדות החרדית למדינה וליום העצמאות.
נפטר בט' כסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו ילדים.
רעייתו ע"ה נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס - גאב"ד העדה החרדית, ואז מחשובי רבני אנטוורפן.
על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[2].
עיסוקו הספרותי
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו הרבה בשפות זרות, והועסק בעבודות תרגום מטעם האו"ם.
בשנת תשי"ט פרסם קונטרס מקיף בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הוא קרא לקונטרס בשם יהדות התורה והמדינה, והדפיס אותו תחת שם העט א. גיטלין.
בשנת תשע"א, הדפיס ידידו הרב טוביה בלויאת מכתביו תחת השם אגרות חסיד.
קישורים חיצוניים
- הקונטרס יהדות התורה והמדינה בפורמט טקסט באתר דעת
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו, החל ידידו הרב טוביה בלוי לתרגם את המכתבים.
- ↑ גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.